מהו עיוורון? - מהו עיוורון?

כניסה לקטלוג הרשמה

(success)
(success)

מהו עיוורון?

עיוורון הינו מצב של היעדר כושר ראייה או חלקו, כתוצאה ממום בלידה או מחלה תורשתית, או בשל חבלה, ליקוי או מחלה של העיניים, של עצב הראייה, או של המוח. מחלות מערכתיות בגוף, כגון סוכרת ויתר לחץ דם, פוגעות בעין ובכושר הראייה ועלולות אף הן לגרום לעיוורון. חשוב לציין, כי מצב של עיוורון אינו ניתן לתיקון באמצעות משקפיים, או עדשות מגע.
יש לזכור, כי שימוש במונח עיוורון בכדי לתאר מצבים שאינם קשורים לחדות או לשדה הראייה, כמו למשל "עיוורון צבעים", הינו מוטעה. מצב זה של עיוורון צבעים, יש לכנות "ליקוי בהבחנת צבעים".

ניתן להבחין בין מצב של עיוורון מלא, בו אין כלל תפיסה של אור, לבין עיוורון חלקי, בו נפגעת בצורה קשה היכולת לבצע פעולות יומיומיות רגילות. מדינת ישראל, וכן מרבית המדינות המפותחות, אימצו את הגדרת מושג העיוורון של אונסק"ו (ארגון האו"ם לחינוך, למדע ולתרבות).

שני מושגים עיקריים ביכולת הראייה מגדירים עיוורון - חדות ראייה למרחוק ושדה ראייה.
חדות ראייה למרחוק - היכולת להבחין בפרטים, כגון תווים או אותיות, בגדלים שונים. ראייה תקינה מוגדרת באמצעות המספרים 6/6, כאשר עיוור מוגדר כרואה 3/60 או גרוע מכך. 
שדה ראייה - מרחב הראייה המרכזי וההיקפי. בראייה תקינה, גודלו של שדה הראייה הוא כ-180° (חצי מעגל). אדם מוגדר עיוור כאשר שדה הראייה שלו נמוך מ-20°.

כושר ראייה ירוד אינו מוגדר כעיוורון, אלא מתייחס ליכולת ראייה לקויה, אשר בעקבותיה נפגע כושר הביצוע של פעילויות יומיומית. חלק מלקויי הראייה מסוגלים לבצע פעולות שונות, שעיוורים אינם יכולים לבצע בכוחות עצמם, בעוד לקויי ראייה אחרים צריכים להיעזר במכשור מיוחד כדי לבצע את אותן הפעולות. 
על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי חיים ברחבי העולם כ-40 עד 45 מיליון עיוורים (2004) וכ-160 מיליון בעלי כושר ראייה ירוד. על פי משרד הרווחה, נכון לתחילת 2010 חיים בישראל כ-26,000 עיוורים ולקויי ראייה המוכרים על פי חוק וכאלפיים מקרי עיוורון מתווספים מדי שנה. ואחוז העיוורים המוחלטים מקרב כלל העיוורים הולך ופוחת עם הגיל. בישראל מתרחשות מדי שנה כ-5,000 פציעות עיניים בעבודה, 2,500 בבתי ספר ועד כ-600 בספורט ובפעילויות פנאי אחרות. עם זאת, למעלה מ-90% מן הפציעות ניתנות למניעה על ידי ציות לכללי הבטיחות ושימוש בציוד מגן.

מתוך רפואה ואנטומיה, אנציקלופדיית Ynet