דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

להתראות - סיפור אמיתי על אהבה בימי מלחמה הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: שימל בטי, גבריאל ג'ויס

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: שואה,ביוגרפיה
הוצאה: מטר
שנת הוצאה: 2000
תרגום: מאנגלית: דרורה בלישה.
קריינות: רז אביגיל
אורך: 11:29 שעות / 292 עמודים

תקציר הספר:

הסיפור מתרחש בתקופה של זוועות שמילים לא יכולות לתאר. על רקע התקופה ההיא, עלילת הספר משמשת מזכרת לכמיהת הלב. הספר הוא לא רק דרמה אנושית, אלא גם מסמך היסטורי רב ערך מהמאה העשרים.


 
 
 
 
 

רשימה עם 1 פריטים

     
  1. להתראות

    ספר מרתק כתוב בחן גם כמסמך היסטורי ממלץ מכל הלב

    מאת: דותן שלום, בתאריך 30/08/2018

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

מטאטאים רוקדים בחורף

חורף 1941, בית המלאכה למברשות של אוטו ויידט ברחוב רוזנטלר 39, ברלין, הומה מתקתוק מכונות ומלא ברחשי עשייה. אנשי בית המלאכה העיוורים עמלים על הכנת מטאטאים שאולי יסלקו במעט את האפלה השוררת בעיר. הספר מביא את סיפור המקום והזמן מנקודת מבטה של אליס, ילדה יהודיה שמלווה את אביה העיוור אל עבודתו דרך רחובות ברלין - שבהם הם אינם רצויים - אל בית המלא...

למידע נוסף

צליל של אנושיות - סיפור חייו של הקצין הנאצי שהציל את ה"פסנתרן" היהודי והוכר כחסיד אומות העולם

יומנו של נאצי - בנובמבר 1944, חודשים ספורים לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, ובעת שמהעיר ורשה שוקקת התרבות נותרו עיי חורבות עשנים, מתרחש מפגש אקראי ויוצא דופן, בין שני אנשים: האחד קצין ווראמכט גרמני והאחר יהודי פולני מפוחד וגווע מרעב. המקום, בניין נטשו בוורשה שהוורמאכט הפך אותו למפקדתו. שם מוצא הקצין הגרמני, וילם הוזנפלד, את מי שמתברר כפ...

למידע נוסף

הילדים של אירנה - סיפורה המופלא של האישה שהצילה אלפיים וחמש מאות ילדים מגטו ורשה

זהו סיפורה של אירנה סנדלר ושל 2,500 הילדים שאת חייהם הצילה. סיפור נדיר על אנושיות ואומץ בימים של חושך מוסרי. אירנה סנדלר הייתה נוצרייה קתולית פולנייה, שראתה את זוועות הכיבוש הנאצי מקרוב ולא הייתה מוכנה לשבת מנגד בחיבוק ידיים. משראתה את לולאת החנק מתהדקת על יושבי גטו ורשה החליטה להסתכן בהברחת ילדים יהודים החוצה. היא העניקה להם מסמכים מזויפ...

למידע נוסף

מועדון הניצולים

אמא נפרדה ממני בדמעות והבטיחה לחפש אותי אחרי המלחמה. "רציתי לבכות, אבל לא אמרתי כלום. רק נישקתי את מאמישו על הלחי וזחלתי אל מתחת לערימת הקש שלי... הייתי משותק מכאב". מיכאל היה הילד הכי קטן במחנה ההשמדה אושוויץ. ביום הראשון שם הוא הבין ברגע נורא אחד שבכי לא יעזור, ומאז לא בכה עוד. השיעור הזה וההתעקשות להסתכל תמיד קדימה עזרו להציל את חייו. ...

למידע נוסף