Book

Hello, Guest

 |   Forgot Password  |   Registration

להתראות - סיפור אמיתי על אהבה בימי מלחמה Item exists in mail order basket Item exists in Saved list

author: שימל בטי, גבריאל ג'ויס

Formats: Format iconMP3  MP3
Unable to find the format you want? Click here to contact us.
Language: עברית
Genre: Holocaust,Biography
Publisher: מטר
Publishing year: 2000
Translation: מאנגלית: דרורה בלישה.
Narrator: רז אביגיל
Length: 11:29 Hours / 292 Pages

Book summary:

הסיפור מתרחש בתקופה של זוועות שמילים לא יכולות לתאר. על רקע התקופה ההיא, עלילת הספר משמשת מזכרת לכמיהת הלב. הספר הוא לא רק דרמה אנושית, אלא גם מסמך היסטורי רב ערך מהמאה העשרים.


 
 
 
 
 

List with 0 items

     

Maybe you will also be interested in …

מטאטאים רוקדים בחורף

חורף 1941, בית המלאכה למברשות של אוטו ויידט ברחוב רוזנטלר 39, ברלין, הומה מתקתוק מכונות ומלא ברחשי עשייה. אנשי בית המלאכה העיוורים עמלים על הכנת מטאטאים שאולי יסלקו במעט את האפלה השוררת בעיר. הספר מביא את סיפור המקום והזמן מנקודת מבטה של אליס, ילדה יהודיה שמלווה את אביה העיוור אל עבודתו דרך רחובות ברלין - שבהם הם אינם רצויים - אל בית המלא...

more information

צליל של אנושיות - סיפור חייו של הקצין הנאצי שהציל את ה"פסנתרן" היהודי והוכר כחסיד אומות העולם

יומנו של נאצי - בנובמבר 1944, חודשים ספורים לפני שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, ובעת שמהעיר ורשה שוקקת התרבות נותרו עיי חורבות עשנים, מתרחש מפגש אקראי ויוצא דופן, בין שני אנשים: האחד קצין ווראמכט גרמני והאחר יהודי פולני מפוחד וגווע מרעב. המקום, בניין נטשו בוורשה שהוורמאכט הפך אותו למפקדתו. שם מוצא הקצין הגרמני, וילם הוזנפלד, את מי שמתברר כפ...

more information

הילדים של אירנה - סיפורה המופלא של האישה שהצילה אלפיים וחמש מאות ילדים מגטו ורשה

זהו סיפורה של אירנה סנדלר ושל 2,500 הילדים שאת חייהם הצילה. סיפור נדיר על אנושיות ואומץ בימים של חושך מוסרי. אירנה סנדלר הייתה נוצרייה קתולית פולנייה, שראתה את זוועות הכיבוש הנאצי מקרוב ולא הייתה מוכנה לשבת מנגד בחיבוק ידיים. משראתה את לולאת החנק מתהדקת על יושבי גטו ורשה החליטה להסתכן בהברחת ילדים יהודים החוצה. היא העניקה להם מסמכים מזויפ...

more information

מועדון הניצולים

אמא נפרדה ממני בדמעות והבטיחה לחפש אותי אחרי המלחמה. "רציתי לבכות, אבל לא אמרתי כלום. רק נישקתי את מאמישו על הלחי וזחלתי אל מתחת לערימת הקש שלי... הייתי משותק מכאב". מיכאל היה הילד הכי קטן במחנה ההשמדה אושוויץ. ביום הראשון שם הוא הבין ברגע נורא אחד שבכי לא יעזור, ומאז לא בכה עוד. השיעור הזה וההתעקשות להסתכל תמיד קדימה עזרו להציל את חייו. ...

more information