רוזה - מסע ציוני מהפוגרום ברוסיה עד רצח רבין

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

רוזה - מסע ציוני מהפוגרום ברוסיה עד רצח רבין הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: כהן, נורית

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
בהפקה לאותיות גדולות. לקבלת עדכון כשהכותר יהיה מוכן לחץ כאן בהפקה לברייל. לקבלת עדכון כשהכותר יהיה מוכן לחץ כאן
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ארץ ישראל,ביוגרפיה,היסטוריה כללית
הוצאה: התחנה
שנת הוצאה: 2025
קריינות: ‏ב‏ר נוי ענת
אורך: 07:36 שעות / 296 עמודים

תקציר הספר:

״הבן של רוזה״, כתב דוד בן גוריון ביומנו. אבל הרבה לפני שהיה הבן של רוזה – היתה רוזה. רוזה היתומה. רוזה שחיה ביערות. רוזה המהפכנית שבורחת. עולה על ספינה. לירושלים, לגליל, לחיפה. יש לה אקדח. יש כף יד זמינה לסטירה. לאישה הקשוחה הזאת, שאומרת בדיוק את מה שהיא חושבת. רוזה כהן. רוזה האדומה. ד״ר נורית כהן, חוקרת ההיסטוריה הציונית, מתעדת את חייה של אישה שהשאירה אחריה רק מכתב משמעותי אחד. מעין פורסט גאמפ של הסיפור הציוני, לא לגמרי בחזית, אבל כל הזמן ברקע. כשהיהודים עוד בשטעטל, היא שם. כשיש פרעות ומהומות, היא שם. על ספינת המעפילים המפורסמת, היא שם. במושבה כנרת, היא שם. בהגנה, היא שם. בתנועת הפועלים, היא שם. בעיצובה של תל אביב, היא שם. רוזה מתנערת, רוזה מפקדת, רוזה מחנכת, רוזה מקימה משפחה, ומגדלת בן ובת. הבת תהיה מזכירת קיבוץ ומחנכת. הבן יהיה רמטכ״ל וראש ממשלה. רוזה כבר לא תהיה שם. החיים קצרים, ושלה קצרים במיוחד. החיים סוערים, ושלה סוערים במיוחד. האם מדובר בסיפור ציוני? זו שאלה שניתנו לה תשובות שונות בזמנים שונים. האם מדובר בסיפור שלנו? על זה תמיד היה קל להשיב.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

שעת אפס - איך ויתרנו על החינוך וקיבלנו הפיכה משטרית, ואיך לתקן

זה יכול להיות הילד שלכם שעומד בתור בשביל לעשות סלפי עם כוכב הטיק־טוק איתמר בן גביר. זאת יכולה להיות האחיינית שלכם שמאמינה, כמו כמעט שני שליש מבני הנוער והצעירים בישראל, שלאזרחים יהודים מגיעות יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא־יהודים. הבעיה היא לא אצלם. אף אחד לא לימד אותם מה זאת דמוקרטיה. אותה תרדמה שגרמה לישראלים הליברלים להתעורר יום אחד אל ה...

למידע נוסף

חמש נקישות בדלת - כך הגענו לשבעה באוקטובר

מאז שבעה באוקטובר 2023 הציבור הישראלי שואל את עצמו שוב ושוב – איך לא ידענו; איך לא הבנו; האם היו סימנים שהעלמנו מהם עין? העדויות המצטברות על השולחן הציבורי מוכיחות שכן, ואיתן נוכח גם גודל המחדל של אותה שבת, ושל מלחמה שנמשכה יותר משנתיים וגבתה קורבנות רבים, בגוף ובנפש. הספר "חמש נקישות בדלת" בוחן את אסון שבעה באוקטובר מנקודת מבט שונה מזו ש...

למידע נוסף

738 ימים בשבי החמאס

לאחר 738 ימים בגיהינום של החמאס, חמישים מטרים מתחת לאדמה, מביא החטוף אלקנה בוחבוט את סיפורו, שלוקח אותנו לחוויה עצומה ומטלטלת ולסיפורים שמעולם לא סופרו, חלקם אינם ידועים, ומהווים מסמך בעל חשיבות היסטורית. על אף העינויים, הרעב וההתעללויות הנפשיות, אלקנה החזיק בכל יום בתקווה לשוב אל אשתו רבקה ואל בנו דוד ראם. סיפור חייו מתחיל הרבה לפני החטי...

למידע נוסף

אבדה תקוותנו - מיטב מאמריי בעיתון הארץ 2012-2025

"וזה מה שנהיה בעוד עשר שנים ־ מדינה קשה, אכזרית, לאומנית, גזענית, קנאית, שטופת רצח וטרור ונקמה ומוות ואש וטילים ואלימות ועוד מוות ועוד אלימות". האמיצים והנחושים בקרב השמאלנים המיואשים מתעדים את מחשבותיהם, לפעמים באופן כפייתי, ומפרסמים אותן בציבור. למעט מתי מעט הם כבר לא מאמינים בשינוי, אלא מבקשים מחילה והכרה עתידית משר ההיסטוריה, מילדיהם,...

למידע נוסף