דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

מכולת שמים וארץ הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: מקברייד, ג'יימס

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: רומן היסטורי
הוצאה: מטר
שנת הוצאה: 2025
תרגום: מאנגלית: עידית שורר.
קריינות: גר אביבה
אורך: 14:24 שעות / 415 עמודים

תקציר הספר:

ב־1972, בעיירה פוטסטאון שבפנסילבניה, פועלים חפרו יסודות לשכונה חדשה – ומצאו שלד בבאר נטושה. זהותו והאופן שבו הגיע לשם היו מהסודות השמורים ביותר של צ'יקן היל, שכונה מתפוררת שבה חיו זה לצד זה מהגרים יהודים ואפרו־אמריקאים, חולקים תקוות וצער משותפים. במרכז הקהילה עמדו מושי וצ'ונה לאדלו: מושי הקים תיאטרון קהילתי, וצ'ונה ניהלה את המכולת המקומית – "שמים וארץ". כאשר הרשויות באו לקחת ילד חירש למוסד ממשלתי, צ'ונה חברה לנייט טימבלין, השרת השחור של התיאטרון ומנהיג הקהילה האפרו־אמריקאית, כדי להבטיח שהילד יישאר מוגן. ככל שהסיפורים מעמיקים ונשזרים יחד, נחשפים הקשיים של מי שחיים בשולי החברה האמריקאית הלבנה והנוצרית – ומה נדרש מהם כדי לשרוד. כשהאמת על האירועים בצ'יקן היל צפה לבסוף, מתגלה גם תפקידו במתרחש של הממסד הלבן בעיירה. ברגישות יוצאת דופן, מקברייד מציג עולם שבו גם ברגעים האפלים ביותר, אהבה, קהילה ותקווה – השמים והארץ – הם שתומכים בנו.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

החיים בקבר - ספר המלחמה

סמל קוסטולאס התנדב ליחידת הצבא היווני הנלחמת לצד הצרפתים והאנגלים נגד הבוגלרים והגרמנים במלחמת העולם הראשונה, ונשרף באש להביור בהתקפה על חפרות האויב. בתיבת הברזל שהיתה בין חפציו נמצאו הרשימות שכתב לאהובתו שבאי לסבוס על הקורות אותו ואת יחידתו במלחמה. כך העמיד הסופר היווני הנודע, שהוא עצמו שירת במלחמות וחזה את מוראותיהן מבשרו, ספר אנטי מלחמ...

למידע נוסף

אנטוניה שלי

מלחמת הקיום הקשה של מתיישבים חלוצים, יוצאי ארצות שונות, במדינת נברסקה, היא הרקע לרומן מרגש זה, המתאר את דרכן של שלוש צעירות מבנות המקום, שבונות להן את חייהן העצמאיים מתוך מאבק עם התנאים והמוסכמות שגדלו בתוכם.

למידע נוסף

מכתב של אלמונית

כששב הסופר הנודע ר’ לווינה מטיול מרענן בן שלושה ימים אל ההרים, מגיש לו המשרת כמה מכתבים שהתקבלו בהיעדרו. אחד מהם נראה ארוך במיוחד: שני תריסר עמודים ללא נמען, שנכתבו בחופזה בכתב יד בלתי מוכר. וברגע שנתחיל גם אנחנו לקרוא בו, נבין מיד כי אנו ניצבים בפני סיפור חיים מטלטל, תולדות חיים של נפש אלמונית, וידוי על סודותיה של אישה שאהבה נכזבת הכתיבה...

למידע נוסף

הייתי החוב

אבא הצביע על אמא ששכבה על המזרן כבכל בוקר, רק שהפעם גופה היה מכוסה בסדין לבן מכף רגל ועד ראש. ואז הוא אמר בקול רך ובלי שום הכנה את המשפט המצמרר שאשא עד יומי האחרון: "אמא שלך מתה." מבלי לבחון את תגובתי הוא הצביע לעבר פינת החדר ואמר: "אבל לא תהיי לבד. עכשיו זאת אמא שלך." הבטתי לעבר ילדה כבת שתים-עשרה שעמדה שם, לבושה בשמלה בצבע אפור כהה שהשת...

למידע נוסף