דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

לא קמתי מהלילה שלי הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: ארנו, אנני

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,ספרות יפה מתורגמת
הוצאה: רסלינג
שנת הוצאה: 2016
תרגום: מצרפתית: מיכל בן נפתלי.
קריינות: מזור דליה
אורך: 02:24 שעות / 135 עמודים / 1 כרכים לאותיות גדולות / 2 כרכים לברייל

תקציר הספר:

יש שאנו נקראים אל לילו של אדם אחר. הסמיכות הזאת יוצרת עירובים משונים של אור וצל, של רגעי מוות עם רגעי חיות פתאומית – כל אלה חוצים פרידה קשה מנשוא אשר הווה והולכת. אנני ארנו, אחת הסופרות המוערכות ביותר כיום בשדה הספרות הצרפתי, מציבה בפנינו אתגר בלתי פשוט בספרה לא קמתי מהלילה שלי. רשומות יומן שליוו את מחלת האלצהיימר של אמה, עד ליום מותה, נפרשות בפנינו במעין מהלך של כתיבה-שוכחת. אנני ארנו היא זוכת פרס נובל לספרות 2022.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

הבלרינה מאושוויץ

אדי היא רקדנית מוכשרת ומתעמלת מצטיינת המקווה להגיע לנבחרת האולימפית של הונגריה. בין האימונים המפרכים והמאמצים למצוא את מקומה במשפחה שבה היא הבת "בעלת השכל אך לא היופי", אדי עסוקה מכדי להתעמק בענייני העולם הגדול ובסכנה הנשקפת לנערה יהודייה בשנת 1943. בשעה שאדי מתאהבת בפעם הראשונה בחייה, אירופה שוקעת במלחמה ומשפחתה של אדי מועלית על רכבת אל ...

למידע נוסף

גזונדהייט (לבריאות) - מעניק בריאות טובה לך, למערכת הבריאות ולחברה באמצעות שירות רפואי, טיפולים משלימים, הומור ועליצות

פאטץ' אדאמס הוא רופא, מהפכן חברתי, שהקדיש את חייו להענקת טיפול רפואי. פאטץ' הוא מוקיון, גבר בעל פנים רבות, שהקים את מכון גזונטהייט, בית המעניק טיפול רפואי, חינם אין כסף. אדאמס עושה את כל מה שנדרש על מנת לעזור לרפא, בין אם מדובר בחבישת אף אדום של מוקיון כאשר הוא בחברת ילדים חולים, או בהוצאת חולה מוטרד, על מנת להתגלגל אתו במורד הגבעה. בהרצא...

למידע נוסף

חמישים שנה ושנה - פרקי זכרונות

תאור מסכת חייו הענפה של המחבר, מפעילותו בתנועת 'המזרחי', דרך פועלו בהקמת המדינה וכהונתו כח"כ וכשר הדתות. מהספר עולה דמותו של אדם רב פעלים שחייו קודש לאומה.

למידע נוסף

תמונות מבית מבשל השיכר

“התאמצתי לכבוש את הלך הלב. כי הרוך והעדינות העוטפים את הדברים הם רק קליפה דקה ונוצצת הבאה לכפר על העמל, הסבל, החיים והמוות הנתונים ביד־גורל גסה. בעיני הילדוּת, שצפו את הדברים בהיותם, נאצל קורטוב חסד לתמונות, שנחזו עתה שנית בשביל הגיליון. אם נתחלפו לי גדולות בקטנות או להיפך – שר־האמנות הוא ותרן, וקפדנותו של שר־החיים אף היא בשביל המספר עניי...

למידע נוסף