לטוס נמוך, לראות רחוק

"נחמיה - לא עבר", אמר הקצין במרכז המיון לקורס טיס, שהקריא שם אחר שם מדף נייר שאחז בידו. עמדתי שם המום ומאוכזב. היחידה שהבחינה בכך היתה רב"טית צעירה מיחידת המיון. היא ניגשה אלי ושאלה: "מה קורה לך?" השאלה נשאלה בכוונה אמיתית לדעת, ואם אפשר - לעזור. "אמרו לי שנכשלתי כי אין לי בגרות. את זה הרי ידעו כשלחצו שאבוא למבדקים, ואני הרי בכלל לא רציתי להיות טייס!" "חכה", אמרה והלכה. וכשחזרה הודיעה: "אתה נשאר". בגלל ה"מה קורה לך?" שלה הגעתי לקורס טיס. ב"לטוס נמוך – לראות רחוק" אספר על חטיפת המכ"מ המצרי (תרנגול 53), על חילוץ מטורף מתוך לוע הארי המצרי, על שעות של טיסה בדרום לבנון בתוך מסוק קרב צפוף ומאוים; וגם על יחסי הגומלין בין חיל האוויר לזרועות צה"ל, ועל מקומו ודמותו של צה"ל בחברה הישראלית. אך גם, ואולי בעיקר, יובאו כאן סיפורי היומיום שלנו, של כל אלה שהלכו יחד בדרך הארוכה הזאת. כי הרי אף פעם לא הייתי לבד. אם הכתוב כאן יגרום למפקדים לעזור, ולחיילים לא לוותר ולהיאבק על חלומות, אראה זאת כהישג משמעותי לא פחות ממבצעים מוצלחים שביצענו, חבריי ואני, מהנילוס ו(כמעט) עד לפרת.