דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

פחות מאמת אין טעם לכתוב - שירים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: אפפל, שולמית

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: שירה
הוצאה: ספרא
שנת הוצאה: 2012
קריינות: דסקל ריקי
אורך: 00:57 שעות / 104 עמודים

תקציר הספר:

ספרה של אפפל, שמופיע עשרים וארבע שנים אחרי ספרה הקודם, הוא ספר מפתיע, חזק ומרשים, שעתיד להחזיר את יצירתה, ובכללה את שיריה הישנים, ללב השירה הישראלית. במובנים מסוימים הוא טוב מקודמיו - צלול ומגובש יותר, כאילו קילפו משיריה שכבה של כיסויים מטאפוריים והבשר או השלד התגלו, חדים וחותכים - אבל המרחק בינו לבינם לא גדול כל-כך: זו אותה משוררת. השינוי שעברה מרתק, אבל לא פחות מרתק הפער שנחשף בין שני עידנים שונים מאוד בשירה הישראלית.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

ניסיתי לתרגם לך את המלחמה

"למה טובעים המהגרים וצפים אל פני המים אחרי שנפחו את נשמתם? למה לא להיפך? למה לא צף אדם כשהוא חי, וטובע כשהוא מת?" ע'יאת' אלמדהון הוא משורר פלסטיני־סורי יליד 1979. קובץ זה מכיל מבחר מתוך שיריו המתורגמים בפעם הראשונה לעברית.

למידע נוסף

המילה שאני אומרת - דור שני לניצולי שואה

הספר 'המילה שאני אומרת' שיח פואטי משותף לשתי משוררות, יוכבד בן־דור ודליס, שתיהן דור שני לניצולי שואה. לא אחת חושפות המילים מצבים קשים, עדוּת לתעוקת ההורים שחיו בצל זיכרונות, מהאסון שהותיר בהם את חותמו וליווה אותם כל החיים. משיר לשיר אנו נחשפים לתודעה המצויה האוגרת בתוכה את זוועות השואה, את הילדוֹת הנחשפות למצוקת ההורים שנגזר עליהם לחזור כ...

למידע נוסף

איזה יום שמח - ספר השירים והספורים של תלמה אליגון-רוז

יצירתה לילדים של תלמה אליגון-רוז כוללת עשרות שירים, ספורים ותרגומים, שהפכו לנכסי צאן ברזל של עולם הילדות ושל התרבות הישראלית. מתוך המבחר העצום והמגון כל כך נאספו כאן מיטב השירים והספורים. יצירות אלה, ששפתן עשירה ומתנגנת והעולם המתואר בהן הוא תמיד על הגבול בין מציאות לדמיון, ידברו אל לבם של ילדים ויעוררו זכרונות ילדות אצל הוריהם. ‬

למידע נוסף

דברי הימים - שירים

המשוררת מתכתבת בשירים, בין השאר, עם התוהו ובוהו וסיפור הבריאה, עם ההתרחשות בגן עדן, עם הטבע, עם המיתולוגיה היוונית, עם סינדרלה ונעל הזכוכית שלה. יש בשירים געגועים וזעם, הסתכלות אמיצה על הילדות וכאביה, דיאלוג נוקב עם האימהות שחוותה ועם האימהות שהיא עצמה מעניקה לבנותיה, וגם התבוננות ארס־פואטית על העברית.

למידע נוסף