זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: אפפל, שולמית

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: שירה
הוצאה: פטל
שנת הוצאה: 2020
קריינות: דסקל ריקי
אורך: 01:00 שעות / 97 עמודים

תקציר הספר:

"את לא צריכה להשאיר אחרייך יותר מעשרה שירים וספר אחד אם את כותבת פרוזה. זה לא אמור לנחם אותך רק להזכיר לך שהעולם חייב את עצמו לאפשרות המובנית לשכוח. גם אותך. מה עם הנאמנות, את שואלת. מצאת את מי לשאול. הגבר היחיד שאי פעם פרנס אותי בגד בי גם בשנתו. ומה שכתבתי כשהוא ישן פרנס אותי שנים. אז אין טענות." זהו ספר שיריה השמיני של שולמית אפפל. הספר מכיל שירים ושירים בפרוזה, והוא מצטרף לשני ספריה הקודמים, "פחות מאמת אין טעם לכתוב" (2013), ו"תדמייני שאת כוכבת" (2017). בספר זה, השלישי בטרילוגיה שיצרה אפפל לאחר עשרים שנות שתיקה יצירתית, מזדככת כתיבתה ומעמיקה ביתר שאת. הגירה גיאוגרפית וגלות רגשית, כתיבה וגעגוע, מפגשים משני חיים - עבר והווה מצטלבים בספר בפואטיקה עזה וצורבת.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

רנטגן לנפש

בספר השירה הראשון שלו, מפרסם נוה רחמן שירים החושפים את הדרך בין כאב לתקווה. הם עוזרים להבין את חוויית החיים של פצועי נפש, ומזמינים את הקוראים לקחת חלק במסע האישי־קולקטיבי הזה. ספר ביכורים.

למידע נוסף

כולם מייחלים למחווה של אהבה

סדקים נפערים לשתות בצמא, שפתי תפילה. כמו גשמי ברכה אתה בא אליי עד שגופי כוכבית חגה מפכה אהבה. הו אלוהים, אתה כה שביר.

למידע נוסף

שמשות קטנות

"עוד כשהייתי ילדה אולי בת תשע או עשר גילתי שעט ונייר הם חברי הטובים. כתבתי מכתבים, חוויות מטיולים, כתבתי על אהבות ואכזבות והפלגתי בדמיונות את הסודות הכי כמוסים שלי סיפרתי ליומנים הסודיים שלי, אלה השמורים אצלי במגירה מיוחדת. מדי פעם אני אוהבת להציץ ביומנים האלה, נזכרת שוב בילדה שהייתי, ומגלה בכל פעם את החיבור הקסום בין הילדה הזאת לבין ששת ...

למידע נוסף

מסר

"מסר", הספר היחיד שפרסם פרננדו פסואה בחייו, מושח את חידת פסואה בשכבה עבה של מסתורין. זהו צופן מיסטי־פוליטי, מסר אוניברסלי לעמי העולם כולם להיות הם־עצמם, לקבל ולטפח את שונותם ואת שיגיונם (והרי כל אומה מטורפת בדרכה). אמת, אומר פסואה, האומה אינה ממשית. היא חלום משותף, הזיה קולקטיבית. האם משתלם להילחם על חלום? האם כל זה היה כדאי – הדמעות, הקר...

למידע נוסף