ALS הציעה לי חברות

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

ALS הציעה לי חברות הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: סעידיאן, מרים

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,בריאות ורפואה
הוצאה: המחברת
שנת הוצאה: 2018
אורך: 136 עמודים / 2 כרכים לאותיות גדולות / 3 כרכים לברייל

תקציר הספר:

"לא הסוף קובע, אלא הדרך": זה המסר שמעבירה מרים סעידיאן מנתניה, המתמודדת עם מחלת ניוון שרירים 14 שנים, אף שהרופאים נתנו לה רק חמש שנים לחיות. בספרה "Als הציעה לי חברות" שכתבה באמצעות מצמוץ ומחשב-עין, היא מספרת על ההתמודדויות, על הקשיים ועל התקווה, בהומור ובכנות. ספרה של סעידיאן אינו מרחם על הקוראים, כמו שהיא אינה מרחמת על עצמה. היא מכניסה את הקורא לחדרי החדרים של המחלה האכזרית, על השלכותיה הקשות; איך רבה עם כל המשפחה בעקבות פרצי הצחוק הבלתי-נשלטים, איך נפגשה עם המוות כמה פעמים ואיך נטשו אותה המטפלות. היא מספרת על החברים שהתרחקו בעקבות מצבה, על טיפולי ה"סאקשן" שהיא הפסיקה לספור, על הלבטים אם להתחבר למכונת הנשמה, על ההחלטה להתרחק מבתה הקטנה כדי לחסוך ממנה את כאב הפרידה, על ההליכה לרבנים כדי לקבל ברכה, על בני המשפחה הנחשבים בעיניה מלאכים, ועל הקושי לאהוב בלי מגע וליטוף ובלי מילים.


 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

חטוף

491 יום שרד אלי שרעבי בשבי החמאס, לאחר שנחטף מביתו וממשפחתו בקיבוץ בארי בבוקר שבעה באוקטובר 2023. ביצירה סוחפת ועוצרת נשימה, פורש אלי בגוף ראשון, בכנות ובגובה העיניים את קורותיו כחטוף, מהיום שהופרד בכוח מאשתו, מבנותיו ומחייו הקודמים, ועד לחזרתו, עטוף בדגל, הביתה. זהו סיפור על ימי רעב וחושך, על כאבי גוף ועל כאבי לב, על געגוע, בדידות וחוסר ...

למידע נוסף

אושוויץ, וידוי - הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות

"אני, החתום מטה, ד"ר מיקלוש ניסלי, רופא, אסיר לשעבר במחנות הריכוז הגרמניים, מצהיר בזאת שאת החיבור הזה, שעוסק בימים האפלים ביותר בתולדות האנושות, כתבתי בצמידות מוחלטת למציאות, בלי שמץ של הגזמה, מתוקף היותי עד ראייה ומי שנכפתה עליו עבודה במשרפות באושוויץ, שבכבשניהן נעלמו מיליוני אבות, אמהות וילדים." כך מתחיל וידויו של מיקלוש ניסלי, רופא ואס...

למידע נוסף

קטרינה משדות התירס

בפתח העיר עמד לו עץ הפיינרה הענק, בן מעל מאה וחמישים שנה, שעל שמו נקראת השכונה. הוא היה כבר יבש למחצה. גזעו המבוקע מולא בבטון כדי לעצור את הריקבון. כמה ענפים עבים ומכוסים עדיין עלים התעקשו לשרוד, סימנים אחרונים של חיים. קטרינה אהבה את העץ שבכניסה לסורוקבה שבברזיל, שם עברו נעוריה. כבת למשפחת חקלאים בכפר, על שדותיו המוארים, היווה העץ אתר זי...

למידע נוסף

יחפה במדבר

"המהומה בחצר הייתה גדולה, אך בתוך כל חוסר הוודאות שאפף את כולם מצאתי הזדמנות. ידעתי שגם זמני לעזוב הגיע! אמי הופתעה עד מאוד מכוונותיי, ועמדה קפואה במקומה, מתבוננת בי כאילו ממתינה שמישהו יראה את מצוקתה ויציל אותה. אחר כך החלו מבטיה נעים בין פניי המתחננות לכפות רגליי היחפות, שוב ושוב, כמנסה לומר משהו אך שותקת. הבנתי כיצד אוכל ללכת יחפה במדב...

למידע נוסף