היסטוריה של אלימות - רומן

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

היסטוריה של אלימות - רומן הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: לואי, אדואר

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,ספרות יפה מתורגמת
הוצאה: עם עובד
שנת הוצאה: 2020
תרגום: מצרפתית: רמה איילון.
קריינות: רוזנבלום ג'וני
אורך: 04:27 שעות / 185 עמודים / 2 כרכים לאותיות גדולות / 4 כרכים לברייל

תקציר הספר:

חודשים אחדים אחרי שעבר תקיפה מינית, מספר עליה אדואר לואי לאחותו לפרטי פרטים, ושומע אותה מספרת אותו בשפתה שלה לבעלה. שתי הגרסאות של תיאור התקיפה והניסיון של שני המספרים להתמודד עם האירוע ועם הטראומה שבאה בעקבותיו משתלבים אלה באלה ומרכיבים יחד יצירה ספרותית מרתקת. לואי חוזר בספר זה אל האלימות, אלימות שהופנתה כלפיו אך גם אלימות בשדה רחב יותר, משפחתי, חברתי, לשוני. הוא מערער על מושגים בסיסיים כמו אמת ושקר בספרות אוטוביוגרפית ושואל על עצם האפשרות להתמודד עם המציאות באמצעותה. היסטוריה של אלימות הוא ספרו השני של אדואר לואי וכמו ספרו הראשון, גם הוא רומן אוטוביוגרפי.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף