Book

Hello, Guest

 |   Forgot Password  |   Registration

היסטוריה של אלימות - רומן Item exists in mail order basket Item exists in Saved list

author: לואי, אדואר

Formats: Format iconBraille  Braille
Format iconUppercase  Large print
Format iconMP3  MP3
Unable to find the format you want? Click here to contact us.
Language: עברית
Genre: Autobiography,Translated Fiction
Publisher: עם עובד
Publishing year: 2020
Translation: מצרפתית: רמה איילון.
Narrator: רוזנבלום ג'וני
Length: 04:27 Hours / 185 Pages / 2 Large Print pages / 4 Braille volumes

Book summary:

חודשים אחדים אחרי שעבר תקיפה מינית, מספר עליה אדואר לואי לאחותו לפרטי פרטים, ושומע אותה מספרת אותו בשפתה שלה לבעלה. שתי הגרסאות של תיאור התקיפה והניסיון של שני המספרים להתמודד עם האירוע ועם הטראומה שבאה בעקבותיו משתלבים אלה באלה ומרכיבים יחד יצירה ספרותית מרתקת. לואי חוזר בספר זה אל האלימות, אלימות שהופנתה כלפיו אך גם אלימות בשדה רחב יותר, משפחתי, חברתי, לשוני. הוא מערער על מושגים בסיסיים כמו אמת ושקר בספרות אוטוביוגרפית ושואל על עצם האפשרות להתמודד עם המציאות באמצעותה. היסטוריה של אלימות הוא ספרו השני של אדואר לואי וכמו ספרו הראשון, גם הוא רומן אוטוביוגרפי.


 
 
 
 
 

List with 0 items

     

Maybe you will also be interested in …

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

more information

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

more information

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

more information

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

more information