תולדות הדבורים

השנה היא 1852. ויליאם, ביולוג וסוחר זרעים אנגלי, מחליט להתמסר לפיתוח ותכנון של כוורת דבורים משוכללת שתזכה אותו בתהילה ותבטיח את עתידם הכלכלי של ילדיו. בעוד בתו עושה כל שביכולתה לסייע לו, בנו רואה במאמציו ברכה לבטלה. במקביל ושלא בידיעתו, מתבצעים ניסיונות דומים במקומות נוספים בעולם; בשנת 2007 ג’ורג’, דבוראי מחוספס מאוהיו, מפציר בבנו להצטרף אליו למסע מקובל בחקלאות המתועשת האמריקנית: שינוע כוורות דבורים לצורכי האבקת מטעים בעונת הפריחה. הוא מגייס את כל מרצו ומשאביו על מנת לשכנע את בנו לעזוב את לימודיו הלא מועילים ולהתגייס להצלת עסקי המשפחה; מן העבר האחר של ההיסטוריה, בסין העתידית של שנת 2089, טאו עובדת כמאבקת ידנית בעולם שהדבורים נעלמו ממנו. אין דבר שהיא רוצה יותר מלהבטיח לבנה הפעוט השכלה וחיים טובים משלה. בפרוזה בוטחת, תוך שהיא מתבוננת מצד אחד בקשרי התלות והאחריות שמתקיימים לאורך ההיסטוריה בין האדם לטבע ומצד שני אל עומק היחסים בין הורים לילדיהם, מנווטת מאיה לונדה את שלוש העלילות עד להתלכדותן המפתיעה.