דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

מלאך משמיים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: פיצפטריק, בקה

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ילדים ונוער,פנטזיה,נוער בוגר
הוצאה: מודן
שנת הוצאה: 2011
תרגום: מאנגלית: נעה שביט.
קריינות: מורג רוני
אורך: 09:20 שעות / 368 עמודים / 4 כרכים לאותיות גדולות / 6 כרכים לברייל

תקציר הספר:

נורה גריי היא תלמידה מצטיינת ושאפתנית. כשהמורה לביולוגיה מחליט להושיב לידה את פאץ’, התלמיד החדש והמסתורי, דווקא בשיעור חינוך מיני, נורה מנסה בצייתנות לעבוד איתו ולהשלים את המטלות שלה. אבל פאץ’ הוא לא נער רגיל. הוא מוזר, אפל ומושך. בעקבות המפגש איתו נורה מוצאת את עצמה עושה דברים שלא העזה לעשות בעבר - מסתובבת בלילות במקומות שאינם מתאימים לגילה ונכנסת להרפתקאות שהיא אינה מודעת לסכנה האורבת בהן. וזוהי רק ההתחלה. בתוך זמן קצר מתחילה נורה לחוש שפאץ’ נמצא בתוך הראש שלה ממש. היא תוהה האם הוא קורא את מחשבותיה, ומדוע הוא מתייחס אליה בתערובת משונה כזו של עוקצנות וחיזור. בחיפוש שלה אחר התשובה נורה מוצאת את עצמה בסכנת חיים תלויה לגמרי בפאץ’ הבלתי אמין ומאוהבת בטירוף.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

החתולה של איילת

הילדה איילת חוזרת בסיפור חדש והפעם בלוויית חתולה אפורה רבת פעלים. הצטרפו אל השתים למשחק מפתיע של תנועה וחיקוי.

למידע נוסף

אמא שלי עיוורת

טליה, בת לאימא עיוורת, מספרת מנקודת מבטה על סגנון החיים המיוחד של אימה, ומתארת את העזרים השונים שקיימים לאנשים עיוורים, שמטרתם "לנרמל" ככל הניתן את שגרת חייהם ולהקל עליהם את פעולות היום-יום. בסיפור מקבלים הילדים הצצה חשובה לעולם שהוא חלק משגרת חיינו ושעלינו להכירו ולהכילו. כך יוכלו לזהות עיוורים ברחוב ולאתר את העזרים המפוזרים עבורם על מנת...

למידע נוסף

אני אוהב לצייר

מירה מאיר לקחה ציורים אותם מצאה אצל נחום גוטמן, וכתבה להם שירים. אני אוהב לצייר, אני אוהב גרוטאות, לטייל בשדות, הסוס הזקן, לבקר את סבא, הטיול, אני אוהב להרטב, כשהייתי קטן ופעוט, שעה בין ירוק לסגול.

למידע נוסף

האביב של נופר

"הגעתי אליה בתוך המלחמה, עם טרולי אדום ועם זאתי שאמרה משהו כמו, "תיקחי אותה. תיקחי אותה ממני. אין לי ראש בשבילה." תקווה הסתכלה עליה ועליי: "ככה? באמצע המלחמה?" "באמצע המלחמה בראש שלי," אמרה, "תיקחי אותה!" "מה זאת אומרת לקחת? לערב? לסוף השבוע?" "לתמיד," אמרה. נשיקה חפוזה בקודקוד, והיא נעלמה". כך מוצאת את עצמה נופר, שלומדת בכיתה ה', לא בפעם...

למידע נוסף