דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

אל תשלח ידך אל הנער הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: לאו, ישראל מאיר

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,שואה
הוצאה: ידיעות אחרונות
שנת הוצאה: 2005
קריינות: סדן שלמה
אורך: 16:40 שעות / 350 עמודים / 4 כרכים לאותיות גדולות / 8 כרכים לברייל

תקציר הספר:

אוטוביוגרפיה של הרב ישראל מאיר לאו. הספר אינו מקיף את כל חייו של הרב לאו עד למועד כתיבתו. חלקו הראשון עוסק בילדותו ובנעוריו של הרב לאו, עד לנישואיו בגיל 21. בחלקו השני מביא סיפורים אחדים מבגרותו של הרב לאו, וממחיש כיצד עיצבו זכרונות ילדותו את דרכו כרב וכאיש ציבור.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

גזונדהייט (לבריאות) - מעניק בריאות טובה לך, למערכת הבריאות ולחברה באמצעות שירות רפואי, טיפולים משלימים, הומור ועליצות

פאטץ' אדאמס הוא רופא, מהפכן חברתי, שהקדיש את חייו להענקת טיפול רפואי. פאטץ' הוא מוקיון, גבר בעל פנים רבות, שהקים את מכון גזונטהייט, בית המעניק טיפול רפואי, חינם אין כסף. אדאמס עושה את כל מה שנדרש על מנת לעזור לרפא, בין אם מדובר בחבישת אף אדום של מוקיון כאשר הוא בחברת ילדים חולים, או בהוצאת חולה מוטרד, על מנת להתגלגל אתו במורד הגבעה. בהרצא...

למידע נוסף

חמישים שנה ושנה - פרקי זכרונות

תאור מסכת חייו הענפה של המחבר, מפעילותו בתנועת 'המזרחי', דרך פועלו בהקמת המדינה וכהונתו כח"כ וכשר הדתות. מהספר עולה דמותו של אדם רב פעלים שחייו קודש לאומה.

למידע נוסף

תמונות מבית מבשל השיכר

“התאמצתי לכבוש את הלך הלב. כי הרוך והעדינות העוטפים את הדברים הם רק קליפה דקה ונוצצת הבאה לכפר על העמל, הסבל, החיים והמוות הנתונים ביד־גורל גסה. בעיני הילדוּת, שצפו את הדברים בהיותם, נאצל קורטוב חסד לתמונות, שנחזו עתה שנית בשביל הגיליון. אם נתחלפו לי גדולות בקטנות או להיפך – שר־האמנות הוא ותרן, וקפדנותו של שר־החיים אף היא בשביל המספר עניי...

למידע נוסף

חלומות מזהב

"את הסוף כולם מכירים. בסוף זכיתי בזהב. אבל אף אחד לא מכיר את ההתחלה: היה הייתה ילדה קטנה מראשון לציון, שלא היה לה מושג שיום אחד החישוק שהיא משחקת בו בשביל הכיף יעניק לה ולמדינה שלמה רגעי גאווה שייחרטו בנצח. בדרך למדרגה הכי גבוהה בפודיום באולימפיאדת טוקיו הייתי צריכה לטפס אלף מדרגות ולהתגלגל מאלף מדרגות, ותמיד לקום ולהמשיך לטפס". בספר מלא ...

למידע נוסף