דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

תמונות מבית מבשל השיכר הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: ברש, אשר

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,סיפורים
הוצאה: מסדה
שנת הוצאה: 1964
קריינות: בלאושילד תמרה
אורך: 08:00 שעות / 216 עמודים

תקציר הספר:

“התאמצתי לכבוש את הלך הלב. כי הרוך והעדינות העוטפים את הדברים הם רק קליפה דקה ונוצצת הבאה לכפר על העמל, הסבל, החיים והמוות הנתונים ביד־גורל גסה. בעיני הילדוּת, שצפו את הדברים בהיותם, נאצל קורטוב חסד לתמונות, שנחזו עתה שנית בשביל הגיליון. אם נתחלפו לי גדולות בקטנות או להיפך – שר־האמנות הוא ותרן, וקפדנותו של שר־החיים אף היא בשביל המספר עניין לציור שקט.” סיפור אוטוביוגראפי של אשר ברש עצמו בעודו ילד. והוא־הוא הנער שלום, שקורות משפחתו מסופרות בתמונות אלו. מושלות בכיפה דמויות אביו ואימו, בעיקר סבתו רבת המרץ, היא מרת חנה אברדם, חוכרת בית מבשל השיכר.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

ככה זה היה - סיפור חיים

אניטה שפירא כותבת בהקדמה לספרה האוטוביוגרפי: "רק על עצמי לספר לא ידעתי", אך הקריאה בספר מעידה כי מי שעלה בידיה לחשוף את צפונותיהם של אבות מייסדים וראשי היישוב יודעת גם יודעת לספר על פרשת חיים שתחילתה כאב וניתוק וסופה תהילה. על מה ש"היה" לה היא מקפידה לספר בלשון זהירה ורגישה, אך היא רק מעצימה את היריעה. שפירא כבשה את קהל הקוראים עם הביוגרפ...

למידע נוסף

שוליית הסנדלר

1952 – אני זוכר את עצמי כילד רעב במעברת תלפיות בירושלים, שאליה הגעתי עם הורי מעיראק. גדלתי ללא מסגרת, ללא גן ילדים, ללא צעצועים וללא ספרי ילדים...הייתי ילד שורד שנלחם על קיומו בתנאים בלתי- אפשריים. כבר בגיל צעיר הייתי צריך לעבוד, כולל כשוליית סנדלר, כדי לעזור להורים שקרסו תחת עול הפרנסה. משם החל המסע המפרך שלי אל הפסגה. 1989 – המסע שלי לצ...

למידע נוסף

קרוב אליך - יומנו האחרון של הרב זאב קרוב

הרהורים על התמודדות בשעת משבר. "כבר שנים רבות, בשעה שאומרים לי ׳יהיה טוב׳, אני עונה: ׳מה פתאום יהיה טוב? עכשיו טוב, ובעתיד אם ירצה ה' יהיה טוב יותר׳. אני מרגיש שהכוח להתמודד עם שעות מצוקה נמצא דווקא בהווה. קשה לומר למי שמיואש וסובל ייסורים – ייסורי הגוף, ייסורי הנפש או אף שניהם יחד – שהעתיד יהיה טוב יותר. הוא לא יהיה קשוב כל כך לעידוד זה"...

למידע נוסף

אם וארץ - רשמים מבית אבא ומבית הנשיא

כשצעדתי על השטיח האדום בכניסה לבית הלבן, לא יכולתי שלא להיזכר בבית שבו גדלתי, שבו היו רק שני חדרי שינה קטנים. באחד ישנו אבא ואמא ובשני אנחנו, הילדים. כשכבר לא הספיק לנו המקום, סגרו בתריסול את המרפסת הקדמית הקטנטנה ואני קבלתי את הכבוד לעבור אליה. בלילה סגרתי את התריסול כדי שאצליח לישון, אבל בבוקר, מיד כשיכולתי, פתחתי אותם לרווחה. כשהייתי ק...

למידע נוסף