הציור האחרון של שרה דה ווס

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

הציור האחרון של שרה דה ווס הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: סמית, דומיניק

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: רומן היסטורי
הוצאה: הכורסא
שנת הוצאה: 2016
תרגום: מאנגלית: דורון דנסקי.
קריינות: תוסיה-כהן יפה
אורך: 11:36 שעות / 317 עמודים / 4 כרכים לאותיות גדולות / 7 כרכים לברייל

תקציר הספר:

ניו יורק, 1957: כבכל לילה מביט מרטי דה גרוט בפניה טורדי המנוחה של הילדה המופיעה בציור שתלוי מעל מיטתו – ציור הולנדי מהמאה ה-16 שעבר מדור לדור במשפחתו. לפתע הוא מבחין כי משהו בציור שונה. מישהו גנב את הציור המקורי מחדר השינה שלו והחליף אותו בהעתק כמעט מושלם. ברומן חדש ומלהיב שנפרש על פני ארבע מאות שנים ושלוש יבשות רוקם דומיניק סמית עלילה מורכבת ומרתקת שסובבת סביב ציור אחד בלתי נשכח.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

ורד הבר - א

סיפור של אהבה וסכנה, המתפרש על פני העשורים שחלפו בין חתירתה של הונגריה לחירות ב-1956 לבין ההנתקות הסופית ממסך הברזל. סיפורן של כמה משפחות, מתחיל בהונגריה של תחילת המאה העשרים ומסתיים בסוף שנות השמונים.

למידע נוסף

האח הגרמני

סאו פאולו, שנות השישים. ז'וזה, גנב מכוניות מתבגר, חוזר מדי יום לביתו הדחוס בספרים. אביו, עיתונאי ואיש אשכולות, הקדיש את חייו לרכישתם; אמו, בלית ברירה, הקדישה את חייה לארגון הספרייה של האב. ז'וזה מרגיש כסרח העודף במשפחתו, עזוב לנפשו ולמעלליו המפוקפקים. אמנם נאסר עליו לגעת בספרים, אבל יום אחד הוא מחטט בספרייה ומגלה בתוך אחד מהם מכתב בן עשרו...

למידע נוסף

מפתח הזכוכית

לפעמים הדרך לגלות מי את מתחילה בסוד של מישהי אחרת. כל חייה גדלה מגי בבית שידע לשתוק היטב, בין סיפורים שלא סופרו לשאלות שאיש לא ענה עליהן. אבל כשמכתב ישן מימי מלחמת העולם השנייה מתגלה בין חפציה של סבה, קשר השתיקה מתחיל להיפרם. במכתב מופיעה בקשה מסתורית: לאמץ תינוקת ולגדל אותה כאילו היתה בת משפחה. עבור מגי זו תגילת מפתיעה ותחילתו של חיפוש א...

למידע נוסף

התחדשות

בקיץ 1917, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, פרסם הקצין הבריטי סיגפריד ששון, גיבור מלחמה ומשורר בעל שם, מכתב גלוי למפקדיו. במכתב, שהוקרא בפרלמנט, הצהיר על סירובו להמשיך ליטול חלק במלחמת החפירות העקובה מדם, משום שזו הפכה בעיניו לטבח חסר טעם. ששון הוכרז כסובל מ"הלם פגזים" ונשלח לבית חולים צבאי בסקוטלנד. שם פגש את ד"ר וו.ה.ר ריברס, מטפל ומדען,...

למידע נוסף