דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

מי אתה אדון גרימק? הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: גרוס, נתן

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,שואה
הוצאה: ספרית פועלים
שנת הוצאה: 1986
קריינות: וייס אברי
אורך: 10:20 שעות / 231 עמודים

תקציר הספר:

נתן גרוס - במאי סרטים, משורר, עיתונאי, מבקר קולנוע, איש קראקוב (1919), בוגר הגמנסיה העברית והמכון הממלכתי לקולנוע בעירו, מתאר בספר זכרונותיו ממלחמת העולם השניה את המאבק לחיים ולמוות - שלו ושל משפחתו העניפה - בקראקוב ובצד הארי של וארשה. פרקי חיים רוויים מתח בלתי פוסק, הלשנות, הטרדות זדוניות, סחיטות, טלטולים, מעידות וכשלונות, ומצד שני - הצלות מופלאות וגילויי עזרה ואהדה ליהודים הנרדפים על צווארם. המשפחה כולה בפיקודה של אמא, האשה הפקחית ברוכת התושיה, חותרת באפיסת כוחות אל חוף המבטחים של סוף המלחמה. אולם כשהשחרור נראה כבר לעין, פורץ המרד הפולני בוארשה - והכל מתחיל מחדש.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

גזונדהייט (לבריאות) - מעניק בריאות טובה לך, למערכת הבריאות ולחברה באמצעות שירות רפואי, טיפולים משלימים, הומור ועליצות

פאטץ' אדאמס הוא רופא, מהפכן חברתי, שהקדיש את חייו להענקת טיפול רפואי. פאטץ' הוא מוקיון, גבר בעל פנים רבות, שהקים את מכון גזונטהייט, בית המעניק טיפול רפואי, חינם אין כסף. אדאמס עושה את כל מה שנדרש על מנת לעזור לרפא, בין אם מדובר בחבישת אף אדום של מוקיון כאשר הוא בחברת ילדים חולים, או בהוצאת חולה מוטרד, על מנת להתגלגל אתו במורד הגבעה. בהרצא...

למידע נוסף

חמישים שנה ושנה - פרקי זכרונות

תאור מסכת חייו הענפה של המחבר, מפעילותו בתנועת 'המזרחי', דרך פועלו בהקמת המדינה וכהונתו כח"כ וכשר הדתות. מהספר עולה דמותו של אדם רב פעלים שחייו קודש לאומה.

למידע נוסף

תמונות מבית מבשל השיכר

“התאמצתי לכבוש את הלך הלב. כי הרוך והעדינות העוטפים את הדברים הם רק קליפה דקה ונוצצת הבאה לכפר על העמל, הסבל, החיים והמוות הנתונים ביד־גורל גסה. בעיני הילדוּת, שצפו את הדברים בהיותם, נאצל קורטוב חסד לתמונות, שנחזו עתה שנית בשביל הגיליון. אם נתחלפו לי גדולות בקטנות או להיפך – שר־האמנות הוא ותרן, וקפדנותו של שר־החיים אף היא בשביל המספר עניי...

למידע נוסף

חלומות מזהב

"את הסוף כולם מכירים. בסוף זכיתי בזהב. אבל אף אחד לא מכיר את ההתחלה: היה הייתה ילדה קטנה מראשון לציון, שלא היה לה מושג שיום אחד החישוק שהיא משחקת בו בשביל הכיף יעניק לה ולמדינה שלמה רגעי גאווה שייחרטו בנצח. בדרך למדרגה הכי גבוהה בפודיום באולימפיאדת טוקיו הייתי צריכה לטפס אלף מדרגות ולהתגלגל מאלף מדרגות, ותמיד לקום ולהמשיך לטפס". בספר מלא ...

למידע נוסף