מי אתה אדון גרימק?

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

מי אתה אדון גרימק? הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: גרוס, נתן

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,שואה
הוצאה: ספרית פועלים
שנת הוצאה: 1986
קריינות: וייס אברי
אורך: 10:20 שעות / 231 עמודים

תקציר הספר:

נתן גרוס - במאי סרטים, משורר, עיתונאי, מבקר קולנוע, איש קראקוב (1919), בוגר הגמנסיה העברית והמכון הממלכתי לקולנוע בעירו, מתאר בספר זכרונותיו ממלחמת העולם השניה את המאבק לחיים ולמוות - שלו ושל משפחתו העניפה - בקראקוב ובצד הארי של וארשה. פרקי חיים רוויים מתח בלתי פוסק, הלשנות, הטרדות זדוניות, סחיטות, טלטולים, מעידות וכשלונות, ומצד שני - הצלות מופלאות וגילויי עזרה ואהדה ליהודים הנרדפים על צווארם. המשפחה כולה בפיקודה של אמא, האשה הפקחית ברוכת התושיה, חותרת באפיסת כוחות אל חוף המבטחים של סוף המלחמה. אולם כשהשחרור נראה כבר לעין, פורץ המרד הפולני בוארשה - והכל מתחיל מחדש.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף