דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

כאן בונים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: בונים, שמואל

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,אמנות
הוצאה: דביר
שנת הוצאה: 1994
קריינות: שחרון אבי
אורך: 06:32 שעות / 187 עמודים

תקציר הספר:

מסע מרתק שראשיתו בסרטוב שעל הוולגה, המשכו בתל-אביב של שנות השלושים וסופו כאן ועכשיו. המחבר והמאייר, שמואל בונים, ממייסדי הצ'יזבטרון ובמאי בית בתיאטרון הקאמרי, פורש בספר זה בעט קל את קורותיו, הקשורות בקשר אמיץ עם קורותיו בתיאטרון הישראלי. הוא מסיט את המסך להצצה אל מאחורי הקלעים, מסב אל שולחנות הקפה ששימשו מקום מפגש לבוהימה התל אביבית ופוגש יוצרים ושחקנים גם ברגעיהם הלא מאופרים.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

בית בירושלים

הייתה מאה שערים של מעלה בה היו ישיבות רבות שהמו כל היום בחורי ישיבה, בתי מדרש רבים, בתי כנסת מעניינים, יהודים מכובדים ונשים צדקניות. והייתה גם מאה שערים של מטה בה היו מקבצי נדבות שלא תמיד נזקקו להן, משוגעים ששלחו לשונות לעוברים ושבים, זונות שעברו ברחוב, גנבים קטנים וגנבים של ממש, עמי הארץ ועוד. ואילו אני חשתי שבלעדי מאה שערים של מטה היה נ...

למידע נוסף

ילד חוץ

בגיל עשר וחצי עוזב דורון את ביתו רווי האלימות בקרית שמונה ובעידודה של אחות גדולה הוא עובר לקיבוץ כילד חוץ כדי להיחלץ מעתיד חסר תוחלת. בקיבוץ הוא חווה חוויות קשות. האלימות של אביו מתחלפת באלימות מילולית ופיזית קשה של ילדי הקיבוץ, שאינם מקבלים אותו כאחד משלהם. במשך חמש שנים ארוכות מנשוא הוא חש דחוי, מושפל ומנודה. מילד בעל כושר ביטוי שמפליא ...

למידע נוסף

חיים במלחמה - זו שאף פעם לא נגמרת

"הגורם המעצב את חיינו הוא המלחמה. היא כה מושרשת בהווייתנו, עד שרכשה לה מעמד כרעיון המסדר של החברה הישראלית, ועד היום יש כאלה הרואים בה עניין רב תועלת". ד"ר ותא"ל במיל' דב (דוביק) תמרי הוא איש צבא מיוחד. עבר מסלול קרבי מפואר קצין צנחנים בעל עיטור העוז ממבצע קלקיליה באוקטובר 1956, מפקד סיירת מטכ"ל ובעל שני צל"שים מפעולות הסיירת, מח"ט שריון,...

למידע נוסף

משפחה על הספקטרום

פעם שאלו אותי איך זה להיות הורה לשני ילדים אוטיסטים. אני חושב שזו אחת השאלות הכי קשות ששאלו אותי בחיים, ואני זוכר שנשארתי עם הפה קצת פתוח, בלי תשובה טובה, ונראיתי קצת כמו טמבל. אחרי שהתאוששתי, החלטתי לכתוב על זה, אבל קצת אחרת. עם תיאורים מהיום-יום, הומור וגם קצת עצב. ממש כמו החיים. אם לא פגשתם אוטיסט בחיים שלכם, כנראה שבשנייה הזו עובר לכם...

למידע נוסף