דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

כוכבים יש רק בשמים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: אלמגור, גילה

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה
הוצאה: ידיעות אחרונות וספרי חמד
שנת הוצאה: 2010
קריינות: פרבר שירה
אורך: 06:30 שעות / 253 עמודים

תקציר הספר:

"פותחים בית ספר לשחקנות," בישר האיש שחור התלתלים בעיניים בורקות. "פותחים בית ספר לשחקנות ב'הבימה'. באתי במיוחד בשביל זה. עזבתי הכול ובאתי. בשבילך!" ברגע ההוא השתנו חייה של גילה, הילדה מכפר הנוער "הדסים". מי היה האיש שחרץ את גורלה של גילה אלמגור, הילדה שבגרה והיתה לנסיכת התיאטרון והקולנוע הישראלי כמעט מראשיתו ועד היום? סיפור חייה המרתק של הגדולה בשחקניות ישראל נפרש בספר זה בסדרת סיפורים ביוגרפיים החושפים את הרגעים המרגשים, הטראגיים והמאושרים שחוותה, ילדה שהגיעה מבור תחתיות, ממשפחה ניצולת שואה ומצולקת, יתומה מאב שנרצח ובת לאם חולה – הנאלצת להיתלות בבתה הצעירה כדי שזו תלמד אותה כיצד להמשיך ולחיות משם והלאה – ואף על פי כן היא נעה וחותרת בנחישות אל פסגת הקריירה, ובונה את מעמדה כשחקנית נערצת וככוכבת עטורת פרסים בארץ ובעולם. אך אין זו אוטוביוגרפיה רגילה. בכוחם של סיפוריה האישיים של גילה אלמגור לגעת בנימים הכמוסים של כל אחד מאיתנו, לעורר רגשות דקים וכנים שהיו רדומים עד כה, וכל זאת – בלי לסטות מהאמת.


 
 
 
 
 

רשימה עם 2 פריטים

     
  1. למי שאוהב את הסיפור האישי וגם תאטרון

    גם אני, כמו אריאלה שכתבה ביקורת על הספר הזה, מאד אהבתי אותו. אלמגור יודעת לספר סיפור, והיא עושה זאת בפשטות, בכנות, וגם בקיצור שמיטיב עם הטקסטים: כל סיפור משתרע על שנים-שלושה עמודים. מעבר ליחסיה המורכבים עם אמה, היא מספרת על האיש שפגשה בשדה הגלדיולות בכפר הנוער "הדסים" ובזכותו היגיעה לבמה, על עובדת סוציאלית שכמעט הביאה להתאבדותה, על הטרדה מינית נוראה שחוותה כילדה, ועוד ועוד. קראתי את הספר לפני כמה שנים ואם אני זוכרת את כל הפרטים האלה שאני כותבת לכם כאן, זה סימן בדוק שמדובר בספר טוב.

    מאת: מרגלית טובי, בתאריך 25/08/2017

  2. הכותרת עשתה לי את זה

    גילה אלמגור, כלת פרס ישראל 2004 היא כוכבת ענקית עטורת תפקידים ופרסים. וסביב שמה ודמותה יש דעות מגוונות. גילה הכותבת, המספרת, חושפת ומציגה בפני הקורא פרקים אוטוביוגרפיים קשים, היא מצליחה לרגש את הקורא תוך שהיא מציפה נושא רגיש ועדין שהוא יחסים בין אם לביתה. אלא שמקומה של האם הוא רגיש מאד. הוריה, נמלטו מאירופה הבוערת בעודם צעירים, עלו לארץ והתחתנו כאן. ארבעה חודשים לפני שנולדה נורה אביה למוות בידי צלף ערבי. אמה נותרה אלמנה בטרם עת, אבודה בעולם בו ריגשות האשם מערערים את יציבותה הנפשית. היא לא משלימה עם העובדה שהניחה לכל משפחתה למות בלעדיה. גילה, שלא זכתה לאהבת אב, שיועה לחיבוק מאמא. אבל זו היתה מתחמקת ואומרת: "בהזדמנות אחרת." הילדה הרגישה דחוייה, מה יש בה שאמא לא רוצה לגעת בה? ולמה אמא כל הזמן צועקת? כמה יפה הקול שלה כשהיא שרה. תמיד גוננה על אמה. היא למדה לאהוב אותה כמו שהיא. היא לא משוגעת" היתה מסבירה למי שניסה לפגוע בה, "היא אחרת, היא פגועה." הספר "כוכבים יש רק בשמים" מדגיש את הנקודה המצטנעת שבכוכבת. גילה אלמגור משרטטת בספרה זה את צעדיה לבימה, אל עולם המשחק והקריירה. ונעשית כוכבת. תחנות חייה, המפגשים שלה עם דמויות ומצבים מסבירים את הכותרת שבחרה לספרה זה. אז אם אתם אוהבים גיוגרפיות אני ממליצה.

    מאת: אריאלה סביר, בתאריך 06/08/2017

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

רואה אותך בעיניים עצומות - סיפורו של עיוור, נכה, לוחם, שמח ומנצח!

"אני מוצא את עצמי מול ערפל שאין בו כלום. אני ממצמץ בעיניים. סוגר ופוקח, משפשף קצת – ושום כלום. מסתכל ימינה, איפה כתמי חבריי לספסל הלימודים? לאן הם נעלמו פתאום?! חרדה נוראה לופתת אותי. אני עיוור. עיוור לגמרי... ידעתי. ידעתי שיום אחד יבוא הערפל הזה וינתק אותי מכל מה שעוד היה לי, אך ידיעה מראש אינה מקלה על אובדן, וודאי לא הפתאומיות המטלטלת ה...

למידע נוסף

עכשיו אני מתפללת

סיפור חיינו - אם נזוז רגע הצידה וניתן לו לדבר עלינו הוא ילחש הרבה יותר מאשר את רצף המאורעות המרכיבים אותו. הוא יגלה לנו, עמוק מעבר, את אוסף הרגשות המסתתרים בתוכנו. שם, במקום הזה, מתקיים הסיפור האמיתי. לירי שטיינברג ואפרת ברזל, שתי חברות ילדות שגדלו יחד בהרצליה. האחת תזונאית, חילונית והשנייה אשת תקשורת חרדית. הספר מתאר פגישה נשית ארוכה שהת...

למידע נוסף

לטוס נמוך, לראות רחוק

"נחמיה - לא עבר", אמר הקצין במרכז המיון לקורס טיס, שהקריא שם אחר שם מדף נייר שאחז בידו. עמדתי שם המום ומאוכזב. היחידה שהבחינה בכך היתה רב"טית צעירה מיחידת המיון. היא ניגשה אלי ושאלה: "מה קורה לך?" השאלה נשאלה בכוונה אמיתית לדעת, ואם אפשר - לעזור. "אמרו לי שנכשלתי כי אין לי בגרות. את זה הרי ידעו כשלחצו שאבוא למבדקים, ואני הרי בכלל לא רציתי...

למידע נוסף

תורי - זכרונותיה של ננסי רייגן

מיד עם הכנסו של דונלד רייגן לכהונתו ב- 1981 מצאה אשתו את עצמה באש צולבת של ביקורת. הסיפורים התייחסו לשיפוצים בבית הלבן, לתפקידה בהחלטות מדיניות של בעלה, יחסיה עם דונלד רייגן ועם ילדיו של ריגן, ננסי ריגן כמעט ולא הגיבה. עתה, סופסוף, בזכרונות אינטימיים, מרגשים וכנים עד מאד, היא מספרת כיצד ראתה וחייתה אותן שנים. היא מדברת בחופשיות על השפעתה ...

למידע נוסף