חיפוש מתקדם לחץ טאב להמשך
מחבר: עומר, דבורה
מאמציה של נערה משותקת להשתלב בחברה ולהצליח בעבודה. הייתי שקועה בכתיבה כאשר צלצל הטלפון. הרמתי את השפופרת. מן העבר השני עלה קול זר לי, נרגש משהו. "הייתי רוצה להיפגש איתך", אמרה לי הדוברת לאחר שהציגה את עצמה. "בסדר" עניתי, "נוכל להפגש". "האם תוכלי לבוא אלי?" היסס קולה במקצת. "אני... איני קלת תנועה ביותר..." עוד באותו שבוע נפגשנו בביתה. היתה זו פגישה שפתחה לי פתח לעולם אחר שלא היה ידוע לי עד כה, עולמם של הנאבקים עם גורלם. באותו יום ובימים שלאחריו הקשבתי הרבה, קראתי, ראיתי, ניסיתי להבין, ואז כתבתי את הספר הזה. זהו סיפור שרוב הדמויות והאירועים בו הם פרי דמיוני אך הוא מבוסס על מציאות ואמת.
הינכם מוזמנים לשלוח לנו ביקורות קריאה חדשות לפרסום באתר הספריה,השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
הספריה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים מחויבת לשמירת פרטיך האישיים.
ראשית, הקרינית היא ענת דולב. מי שמתגעגע, ייזכר ויתגעגע עוד יותר... שנית, בדרך כלל, אינני זוכרת פרטים על ספרים שקראתי. קראתי - שכחתי. ככה זה. אבל את הספר הזה שקראתי בכתה ח' אני לא שוכחת. אני זוכרת ממנו פרטי פרטים. דבורה עומר כתבה אותו בהשראת סיפור אמיתי, סיפורה של חוה לנדאו שהיתה מרותקת לכסא גלגלים והיתה פסיכולוגית. הספר מספר על גילה, ילדה משותקת, המתמודדת עם ילדים רגילים בגן ובבית-הספר. לא אחת המיגבלה שלה גורמת למצבים מביכים מאד. ספר עם הרבה כאב, יאוש, תיסכול, אבל גם נחישות, תמיכה, כוחות נפש ואהבה. הספר מיועד בעיקר לבני נוער. מעניין אם הייתי אוהבת אותו לו נחשפתי אליו לראשונה בגילי המופלג... בקיצור, ספר חזק לבני הנעורים.
מאת: מרגלית טובי, בתאריך 30/09/2016
שלום ברצוני להמליץ לכם על ספר מיוחד זה, הנקרא "אני אתגבר." הספר, שנכתב ע"י דבורה עומר ז"ל, מספר את סיפורה של גילה, מקטנותה, ועד שהייתה לאישה. הספר מלווה אותה בכל הרגעים הקשים, המרגשים, העצובים והשמחים. כתוב בלשון קולחת, ומוחשית. מומלץ מאוד!
מאת: אפיק סופיר, בתאריך 13/08/2015
טליה, בת לאימא עיוורת, מספרת מנקודת מבטה על סגנון החיים המיוחד של אימה, ומתארת את העזרים השונים שקיימים לאנשים עיוורים, שמטרתם "לנרמל" ככל הניתן את שגרת חייהם ולהקל עליהם את פעולות היום-יום. בסיפור מקבלים הילדים הצצה חשובה לעולם שהוא חלק משגרת חיינו ושעלינו להכירו ולהכילו. כך יוכלו לזהות עיוורים ברחוב ולאתר את העזרים המפוזרים עבורם על מנת...
מירה מאיר לקחה ציורים אותם מצאה אצל נחום גוטמן, וכתבה להם שירים. אני אוהב לצייר, אני אוהב גרוטאות, לטייל בשדות, הסוס הזקן, לבקר את סבא, הטיול, אני אוהב להרטב, כשהייתי קטן ופעוט, שעה בין ירוק לסגול.
"הגעתי אליה בתוך המלחמה, עם טרולי אדום ועם זאתי שאמרה משהו כמו, "תיקחי אותה. תיקחי אותה ממני. אין לי ראש בשבילה." תקווה הסתכלה עליה ועליי: "ככה? באמצע המלחמה?" "באמצע המלחמה בראש שלי," אמרה, "תיקחי אותה!" "מה זאת אומרת לקחת? לערב? לסוף השבוע?" "לתמיד," אמרה. נשיקה חפוזה בקודקוד, והיא נעלמה". כך מוצאת את עצמה נופר, שלומדת בכיתה ה', לא בפעם...
המעשייה האהובה על אריאל, בתו של מלך האוקיינוס, על איבוד ולאחר מכן מציאתו של הקול הפנימי שלך, סופרה פעמים רבות ובמגוון דרכים, אך בכל הגרסאות רוצה בת הים הקטנה יותר ממה שעולמה יכול להציע לה, בעוד אביה דורש ממנה לחיות תחת מגבלות ובגבולות הממלכה שלו. רוחה המרדנית עולה לאריאל בקולה וכמעט בנשמתה, אולם בסופו של דבר כוחות הטוב מנצחים והיא מתחזקת ...
הוספת פריט לסל הדואר
שימו לב שירות אספקת ספרים בתקליטורים אינו זמיןנא לפנות לספריה 3452*לכל פורמט אחר נא ללחוץ על כפתור "להמשיך בהזמנה"
בחירת פורמט לכותר " " - לחץ טאב לבחירת הפורמט הרצוי
הכותר התווסף בהצלחה לרשימת השמורים אזור גישה מהירה
דירוג לחץ טאב להמשך
שים לב!
לחץ טאב להמשך
שירות אספקת ספרים בתקליטורים אינו זמין.נא לפנות לספריה 3452*ניתן לבצע האזנה\הורדה לספר באתר. אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט ברייל אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט אותיות גדולות
© כל הזכויות שמורות לספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה.
זמן השמעה כללי: שעות