דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

כל האור שאיננו רואים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: דואר, אנתוני

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ספרות יפה מתורגמת
הוצאה: מודן
שנת הוצאה: 2015
תרגום: מאנגלית : שאול לוין.
קריינות: ענבר דן
אורך: 15:13 שעות / 543 עמודים

תקציר הספר:

רומן האורג יחד את סיפור חייהם של שני מתבגרים, בשפה עדינה להפליא ובחמלה . מארי־לור ל‘בלאן, גדלה בפריז עם אביה, המנעולן הראשי של מוזיאון הטבע. מיום שהיא מתעוורת מבלה מארי־לור את כל זמנה עם אביה במוזיאון כשהיא חוקרת באצבעותיה, באוזניה ובאפה את עשרות אלפי המוצגים המדעיים. כדי שתוכל להתמצא בסביבתה אביה בונה עבורה דגם של שכונת מגוריה, ששינון קפדני שלו מאפשר לה להגיע בכוחות עצמה למוזיאון. עם כיבוש פריז על ידי הצבא הגרמני ב-1940 נשלח אביה של מארי־לור להעביר מהמוזיאון לחוף מבטחים אבן־חן נדירה, וכך האב ובתו מוצאים את עצמם בביתו של הדוד אטיין בסן מאלו, בה מארי־לור צריכה ללמוד להתמצא. ורנר פפניג גדל יחד עם אחותו בבית־יתומים בעיירת כורים בגרמניה. ביום שהוא מוצא מקלט רדיו שבור ומצליח לתקנו ולקלוט באמצעותו שידורים מצרפת, נקבע עתידו. הוא נשלח לאחד מבתי־הספר היוקרתיים של הרייך השלישי, ובמהרה מנותבים כישוריו למעקב אחר שידורים מחתרתיים בכל אזורי הכיבוש הגרמני. ורנר קטן הגוף, שהשתוקק כל כך להשתייך למערכת ההיטלראית האדירה, מוצא עצמו באוגוסט 1944 קבור במרתף הרוס בסן מאלו שבצרפת, כשמכשיר רדיו פגום הוא הסיכוי היחיד שלו ליצור קשר עם העולם.


 
 
 
 
 

רשימה עם 4 פריטים

     
  1. יפהפה ונוגע ללב

    רגיש נוגע ללב מאד אהבתי

    מאת: יונית ק0לן, בתאריך 21/12/2018

  2. פריז במקל - מתוך מדור המלצת מערכת

    עמוס באר, מנכ"ל הספריה, לוקח אותנו לרחובות פריז וסן מאלו וגם לרחובות ילדותו, לרגעים מיוחדים שחווה עם אימו זיכרונה לברכה, וממליץ לכם על ספר מרגש במיוחד אשר עם הסיפור המובא בו, רבים מקוראי הספריה יכולים להזדהות – "כל האור שאיננו רואים" מאת אנתוני דואר. שתי דמויות עיקריות עומדות במרכז הסיפור שעלילתו מתרחשת בצרפת של מלחמת העולם השנייה. האחת היא זו של מארי לור, נערה עיוורת שמוצאת עצמה בעיירה עתיקה בשם סן מאלו, לאחר שנמלטה אליה יחד עם אביה מפריז שנכבשה על ידי הגרמנים. הדמות השנייה היא זו של ורנר, בחור שגדל בבית יתומים, ואשר הודות לכישוריו המיוחדים, הוא משרת בצבא הכיבוש הגרמני, כקשב המתחקה אחר שידורי רדיו של הצרפתים. נסיבות המלחמה, מביאות בסופו של דבר למפגש בין שניים אלה, אשר לכאורה אין להם דבר במשותף, אולם גורלם נקשר באופן פרדוקסלי, בשל הפעילות של כל אחד מהם במהלך המלחמה. הילדה העיוורת, שמתנהלת בעיירה בעזרת דגם שבנה עבורה אביה, מקבלת תפקיד חשוב ומשמעותי בהתקוממות העממית המחתרתית. תהליך החניכה שעוברת מארי לור, על ידי אביה, במטרה להכין אותה לחיים עצמאיים, אינו קל. הוא מתחיל בפענוח מנגנונים מסובכים של נעילת קופסאות עץ שהוא בונה עבורה, ונמשך בפענוח של תבנית הרחובות של פריז ואחר כך של סן מאלו, באמצעות דגמים מוקטנים שבנה עבורה. הוא לא מוותר לה, ומבקש ממנה להוליך אותו ברחובות פריז, כשהיא נעזרת במקל נחייה, ובכל פעם הוא מאתגר אותה ומבקש ממנה להוליכו ליעד נוסף. הקטעים הללו, כל כך ריגשו אותי, והחזירו אותי לימים בהם הייתי ילד קטן בנהרייה, שאימו מנסה בכלים הדלים שיש לה, ללמד אותי כיצד להגיע באופן עצמאי לגן ואחר כך לבית הספר. הדרך של אימי לא הייתה מקצועית, כמו גם זו של אבא של מארי לור. אבל היא הייתה חדורה באהבה ואמונה ביכולות שלי, והוכיחה את עצמה כאפקטיבית. אני בטוח שרבים יוכלו להזדהות עם החוויה הזו של ילד או ילדה עיוורים, אשר בזכות אדם קרוב, שהחדיר בנו את הביטחון שיש ביכולתנו להתגבר על מגבלה קשה, הצלחנו להגיע להישגים ולהפוך לאנשים התורמים לחברה. "הוא מרים אותה ומסובב אותה שלוש פעמים "עכשיו", הוא אומר, "את הולכת לקחת אותנו הביתה" פיה נפער לרווחה. "אני רוצה שתחשבי על הדגם, מארי" "אבל אין לי סיכוי!" "אני נמצא צעד אחד מאחורייך. אני אדאג שלא יקרה שום דבר. את עם המקל שלך. את יודעת איפה את נמצאת" "אני לא!" "את כן." גיליתי רומן מלא חמלה המציג תמונה אחרת של צרפת ואזרחיה, במהלך מלחמת העולם השנייה. תמונה שמציגה צרפת מתקוממת, באמצעות אזרחיה שפועלים במחתרת כדי למגר את הכיבוש הגרמני. אין ספק שהקריינות של דן ענבר מרגשת וממחישה היטב את האווירה של הספר. שלכם, עמוס באר.

    מאת: עמוס באר, בתאריך 07/12/2018

  3. ספר מעולה

    כדאי לקרוא. ספר מעניין מאוד

    מאת: מתן, בתאריך 21/04/2017

  4. ספר מקסים

    נכון שאני מאד מתעניינת בספרים שהרקע שלהם הוא מלחמת העולם השניה, וזהו גם הזמן בו מתרחש הספר הזה. יש הרבה מאד ספרים על התקופה הסוערת הזאת, אבל כמה ספרים מספרים על ילדה עיוורת בצרפת הכבושה? התאורים בספר אמינים ומרגשים. שווה!

    מאת: מרגלית טובי., בתאריך 30/09/2016

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

העין הכי כחולה

פקולה, ילדה שחורה, נכספת לעיניים כחולות. כל לילה, במשך שנה תמימה, היא מתפללת שיהיו לה עיניים כחולות. כמו ציפור מקורקעת המכה בכנפיה באוויר, היא שואפת אל הריק הכחול, שאינה יכולה להגיע עדיו, אבל הוא ממלא את נפשה. בסוף יהיו לה עיניים כחולות, שאיש מלבדה לא יראה אותן, אבל האם הן הכי כחולות בעולם? על הזוועה שבלב כיסופיה עולה רק הרוע שבהגשמתם. בס...

למידע נוסף

הגשרים של מחוז מדיסון

"הוא ראה אותה כל-כולה... הוא היה יכול להסתלק מזה מוקדם יותר, עדיין היה יכול ללכת. ההגיון צעק אליו. "עזוב את זה, קינקייד, חזור אל הדרכים. צלם את הגשרים, סע להודו. בדרך לשם עצור בבנגקוק ובקר אצל בת סוחר המשי שיודעת את כל הסודות המסעירים שהבשורה העתיקה יכולה ללמד... עזוב את העניין הזה" - הקול ליחש עכשיו - "לא תוכל לעמוד בפניו". אבל טנגו-הרחו...

למידע נוסף

באהבה, בטירוף באשמה

לפעמים אי־אפשר שלא לשאול את עצמך, מה היה קורה אילולא הלכת למסיבה ההיא... וזה בדיוק מה שסם וקלמנטיין לא מפסיקים לשאול את עצמם. אם לא היו נענים להזמנה של ויד וטיפני, אם לא היו מבלים אחר צהריים שמשי בחצר שלהם עם אריקה ואוליבר, אם הברבקיו לא היה כל כך טעים והיין כל כך שופע, כי אז – אז ודאי לא היו מיוסרים כל כך חודשיים אחרי. לסם ולקלמנטיין יש ...

למידע נוסף

הנשף

במוסד לחולי נפש בפאתי אדמות הבור של יורקשייר, במקום שבו חומות גבוהות וחלונות מסורגים חוצצים בין גברים ונשים, שוכן אולם נשפים מרהיב ורחב ידיים, בו פעם בשבוע, למשך ערב אחד, מבוטלת ההפרדה והמטופלים נפגשים כדי לרקוד. באולם הזה נפגשים אלה, ג’ון וצ’רלס והמפגשים הללו עתידים לשנות את חיי שלושתם לעד. אלה פיי נשלחת למוסד שרסטון אחרי שניפצה חלון במפ...

למידע נוסף