הפטמרון

הפטמרון – ספר 'שבעת הימים' שכתיבתו נקטעה כנראה עקב מות המחברת – נוצר על-פי דגם של הדקמרון לבוקאצ'ו, אך מאתיים השנה שעברו מאז חובר הדקמרון נתנו את אותותיהם בחידושים הרבים בספרה של מרגריט דה נוואר. בעקבות כל סיפור עורכים עשרת המשתתפים דיון, שמשתקפות בו נקודות מבט שונות ומנוגדות על יחסי גברים ונשים, שליטים ונתינים, כנסייה וחברה. פרלמַנט, המייצגת בספר את המחברת, רואה בשימוש בכל כוח יסוד שלילי, המנוגד לרוח הדת האמיתית. לצד כמה סיפורים שבהם הנלעג הוא הקורבן חסר התושייה, רוב הסיפורים משקפים דווקא הזדהות עם המותקף, עם הסובל – ולא אחת אלו נערות ונשים. אולם הנשים אינן רק קורבנות. ה'פמיניזם' של המחברת מתבטא בהצגה של דמויות נשיות בכל האפיונים: תאוותניות ותמימות, מניפולטיוויות ואלטרואיסטיות, מוליכות שולל את עצמן ומוליכות שולל את זולתן. בסיפורים ניכרת פתיחות אל עולמה האינטימי של המחברת, אל הביוגרפיה האישית שלה: קשיי חיי הנישואים, החיכוך עם האם הנערצת והקשה, האהבה ואולי שמץ למעלה מכך לאח, המלך המוכשר, חובב הנשים וההפכפך.