נשות הניחומים

אחד מעורכי הדין היפניים קם ומתחיל לחקור אותי. "איפה ומתי נולדת?" "נולדתי ב-24 באוגוסט 1924 בכפר דאג'יאו דה גונגג'י במחוז ג'ג'יאנג. אני בת שבעים ושלוש... הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה. אבל את מה שקרה אז אני זוכרת". סין, 1938. משפחתה של מיאן בת ה-13 מתקיימת בקושי מגידול אורז. כשמציעים לבנות הכפר עבודה טובה בעיר, אין התלבטות: כל דבר שיוכל לעזור בפרנסת המשפחה מתקבל בברכה. מיאן עולה על האוטובוס לשנגחאי ומאוחר מדי מבינה שרימו אותה. היא וחברותיה למסע נכלאות במחנה של "נשות ניחומים", ונדרשות לספק את יצרם של החיילים היפנים. במשך שנים היא מעונה ומושפלת, עד שבכוחות נפש אדירים ותושייה נדירה היא מצליחה לברוח. אבל דרכה אל המנוחה עוד ארוכה מאוד. עשרות שנים אחרי שניצלה מן הגהינום היא תובעת את ממשלת יפן. הדיון בבית המשפט מחזיר אותה אל הימים ההם. האם היא וחמש חברותיה יזכו בצדק מאוחר?