שבר פתוח

"נו, סיפר לך על האושר שלו? אישה בגיל שלך לא שואלת על אושר, אלא אם כן היא חיה באיזה בור שחור ולא מנסה לצאת ממנו, או שהיא טיפשה גמורה. אוי, סליחה, אַנטשולדיק מיר, לא התכוונתי לחטט, ובטח לא לעשות בינגו. אם זה כך, אולי לא כדאי שתמשיכי לבוא. אמת אי אפשר להסתיר. אני רואה הכול, גם בלי שתגידי. שני הקמטים האנכיים במצח שלך, בדיוק מעל האף, מספרים הכול". הפעם נחום היטיב ליפול, כך לדבריו. אל חדר בית החולים מגיעה לבקר חברה ותיקה של בתו. הישיבה שלה לצד מיטתו פותחת בפניה את צפונות ליבו ואת סיפור חייו. היא שולחת אותה לבקר אצל אשתו ואצל זוג חבריו הקרובים וללקט את שלושת החלקים הנוספים, שבונים יחד פאזל מרובע של סיפור אהבה סדוק. זהו סיפור אהבה פוליפוני ומורכב, עדין וחד־פעמי, שנפרס על פני עשורים שלמים. לאט לאט, בהדרגה, מחלחל הסיפור לחייה של המאזינה, ושל הקוראים.