מילים כדי לומר זאת

במשך שבע שנים, שלוש פעמים בשבוע, הגיעה מארי קרדינאל אל בית השוכן בסמטה ללא מוצא, לטיפול פסיכואנליטי. שם, על גבי ספה חומה, היא חיפשה את המילים. קרדינאל הגיעה לַקליניקה שבורה ומיואשת; אישה בת שלושים, אקדמאית, נשואה ואם לילדים, שגופה אינו מפסיק לדמם ואיש אינו מבין למה. "מילים כדי לומר זאת" הוא רומן אוטוביוגרפי רב־עוצמה, הכתוב באופן מזהיר ונקרא בנשימה אחת. מתוך הטיפול, קרדינאל משרטטת את המפה האילמת של ילדותה באלג'יריה הצרפתית, את יחסיה עם אביה הנעלם ואימהּ המרוחקת. היא חווה פריצות דרך ונסיגות קשות, כולן אל מול חשיפת הסודות של ילדותה, המיניות המודחקת ויחסיה הקשים והשתוקים עם אימה. קרדינאל מוצאת מחדש ואולי לראשונה - את קולה. לא בכדי היא מכנה את התהליך שעברה "לידה מחדש".