הבית בקצה המדינה - פינוי חניתה והצפון מלחמת 7 באוקטובר

"אמא, אין ברירה, מוכרחים לעזוב", הפצירה בת הקיבוץ באימה בבוקר ה-7 באוקטובר. השתיים, כמו כמעט כל תושבי חניתה והיישובים בגבול הצפון, עזבו את ביתן בלב כבד. קהילות שלמות נעקרו ונדדו ברחבי הארץ. ישראל יצרה בשטחה הריבוני רצועת ביטחון ריקה מתושבים – אירוע חסר תקדים בתולדות הציונות. במשך שנה נכתשו היישובים הנטושים באש חזבאללה. בצפון שררה תחושה כבדה של הפקרה. חניתה נוסדה במאמץ עצום של התנועה הציונית, במטרה להבטיח את גבול הצפון של המדינה היהודית העתידית. במלחמת השחרור, פונו ילדי חניתה ברפסודה לחיפה, מחשש לפלישה מלבנון. הילדים הללו, כיום סבים וסבתות, לא העלו על דעתם, שלאחר יותר מ-70 שנה, שוב ייאלצו לעזוב את הבית לחודשים ארוכים. הבית בקצה המדינה פורש את הסיפור המטלטל של חניתה מיום הקמתה, סמל ההתיישבות של חומה ומגדל, ועד הפינוי הגדול, המלחמה הקשה בצפון והחזרה המרגשת הביתה. זהו סיפורה של קהילה שורשית, מלח הארץ, ושל כיתת הכוננות הנועזת של חניתה – היחידה שהתעקשה להשאיר בידה את הנשק והצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה.