דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

החוקים של הבנות הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: יסעור, מיה

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: רומן
הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנת הוצאה: 2025
קריינות: מזור דליה
אורך: 02:46 שעות / 127 עמודים

תקציר הספר:

בשדה בוקר השמש לא שקעה כמעט אף פעם, וכולנו התרוצצנו יחפים ופרועים מהפנימייה לקבר, מהקבר לצוק, והנעורים בערו לנו על העור ורק רצינו להרגיש עוד ועוד מהדבר הזה שלא ידענו לקרוא לו בשם. לבנים של שדה בוקר היה עתיד בהיר, נהיר, מזהיר. בנים תמיד יודעים לאן הם הולכים. מישהו כבר צייר להם מפה והם רק צריכים לדעת לקרוא אותה. אבל אנחנו היינו בנות. פחדנו ושנאנו את עצמנו כמו בנות, ועמדנו בתחתונים מול המראה בחדר שלנו בפנימייה וכל אחת אמרה מה הכי מכוער בה. להיות בת אומר שאת חייבת להיזהר תמיד. כל הזמן. ספר ביכורים.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

ספר האשליות

פרופסור לספרות שאיבד את משפחתו בתאונת מטוס שוקע בדיכאון ומאבד עניין בחיים. קטע מסרט אילם שראה במקרה בטלוויזיה מצליח להצחיק אותו לרגע, והוא נדחף לחקור את יצירתו הראינועית של יוצר הסרט ולכתוב עליה ספר. לאחר פרסום ספרו, מגיע אליו יום אחד מכתב ובו המידע הבלתי סביר שהקומיקאי, שאיש לא ראה אותו מאז נעלם לפתע בשנת 1929, עודנו בחיים ורוצה לפגוש או...

למידע נוסף

רציתי צבעים בהירים

בעקבות תאונת דרכים קשה מאבדת אלה, צעירה בת עשרים ושש, את התחושה בפלג גופה התחתון ומאושפזת במחלקה ארבע, מחלקת נפגעי עמוד השדרה, בבית החולים השיקומי. כעת עליה ללמוד מחדש את נבכי גופה הרצוץ וגם את מערכות היחסים הישנות־חדשות עם סביבתה האוהבת. בעל כורחה הופכת אלה, בחורה אופטימית, תוססת ומינית, לאסירה במחלקה שקירותיה צבועים בצבע שמנת צהבהב, ורי...

למידע נוסף

האויב שלצדי

מיליה גוטשטיין הקדישה את חייה להבטחה שקולם של קורבנות השואה לא יושתק לעולם. זוהי משימה תובענית וקורעת לב, שגוזלת לעתים את זמנה וכוחותיה. אבל דווקא עכשיו, כשהיא מתכוננת להעביר הלאה את שרביט ההנצחה ולפנות זמן לבעלה, הכירורג הנודע, לילדיה ולנכדיה, מגיעה שיחת טלפון שמנפצת באחת את כל מה שדימתה לדעת על ההווה והעתיד שלה. בעודה שקועה במערבולת האי...

למידע נוסף

בגדול, זושה רוצה לחיות

עוד בילדותו שמע איתי מאמא שלו, שאם היא תידרדר בזיקנתה ותאבד קשר למי שהייתה, הוא יהיה חייב "לשים לה משהו בתה" ולגמור עם זה. היום, כשהוא רווק שדואג רק לעצמו ולחניכיו בכפר הנוער, הוא מוצא את עצמו נזרק חזרה לחיים מהם ברח לפני שלוש־עשרה שנה, כדי לטפל באישה הראשונה של חייו בשלבים האחרונים של חייה. איתי נאלץ לעשות היכרות מחדש עם היחסים המורכבים ...

למידע נוסף