ביום שאיבדתי אותה

בעוד טים מתגבר על פשיטת הרגל שלו ועל גירושיו, סידני, בתו בת השבע־עשרה, באה לגור עימו למשך הקיץ. אף על פי שסידני מתגוררת בדרך כלל בבית מפואר עם אמה ובן זוגה החדש, טים שמח שהוא עדיין יכול להציע לה בית חם, גם אם צנוע, ולבלות עימה יותר מהרגיל. ערב אחד סידני לא שבה הביתה מעבודתה כפקידת קבלה במלון. הדאגה שטים חש כאשר בתו לא עונה לטלפונים, הופכת לחרדה כשמתברר לו שמעולם לא עבדה בבית המלון. מה היא עשתה אם כן במשך ימים שלמים, בזמן שהיתה אמורה להיות בעבודה? האם יש לכך קשר עם היעלמותה? חיפושיו של טים ומאמצי המשטרה אינם מעלים אפילו רמז למקום הימצאה של סידני. טים מבין שאם סידני שיקרה לגבי מקום עבודתה, ייתכן שיש דברים נוספים שאינו יודע על חייה. לטים מתברר שאנשים נוספים, שאינם בהכרח שומרי חוק, מחפשים את סידני, והוא מתחיל לגלות שעליו להתמודד לא רק עם המציאות הקשה שסידני מעורבת בה, אלא גם עם החלטות גורליות מן העבר, שהשלכותיהן רודפות אותו עד היום.