סנוב אשכנזי מדימונה

זיו תדהר, אדריכל, אמן, קריין ומלחין, נולד וגדל בדימונה, עיירת הפיתוח המוכרת ביותר בישראל — וכנראה גם בעולם, בזכות "מפעל הטקסטיל". הוריו, מהגרי עבודה גולים מישראל הוותיקה, הגיעו בשנות השישים ל"מושבת העונשין" הציונית, בלי הרבה אידיאולוגיה אבל עם רוח ההגמוניה במפרשיהם, וגידלו אותו כבן למיעוט האליטיסטי לצד העולים מצפון אפריקה, יוצאי הודו והעבריים. תדהר מספר על התמודדותם של הדימונאים — אשכנזים ומזרחים, פשוטי התושבים וראשי העיר — עם הסטיגמה ובעיות התדמית; על הפסיכולוגיה של השכונות; על מאבקי הספונג'ה והגינון בלב המדבר; על עוולות הממסד; על סינדרום תחנת הרכבת ועל ההדחקה המתמדת של ה"מפעל" הסודי, נוכחות מאיימת לצד הכביש לסדום. זהו סיפור מפתיע על דימונה האחרת: עצבנית אך מבודחת, ישירה ודעתנית – אבל גם אוהבת ומחבקת.