חוה - סיפור חדש על האבולוציה של המין האנושי

לפני כ-200 מיליון שנה נכנסה חיה פרוותית קטנה לתוך מחילה שבה המתינו לה הגורים שלה. היא נשכבה על צידה, וביצעה פעולה שהאימהות הקדומות שלה יכלו רק לחלום עליה: היא ייצרה בגופה חלב ובאמצעותו הזינה את צאצאיה. כך, עם הופעתו הראשונה של חלב האם, החל מסע ארוך שבהמשכו הופיעו היונקים ואחריהם אבות האדם ובני האדם עצמם; מסע שבמהלכו פיתחו כמה מהצאצאיות של אותה חוה קדומה רחם, קמו על רגליהן האחוריות, פיתחו מוח גדול, החלו להשתמש בכלים, לסייע לחברותיהן בעת הלידה, לדבר, וגם סיפרו לראשונה סיפורים. "חוה" מספר על המסע הזה, בבהירות ותוך התמקדות בתפקיד שמילא הגוף הנשי בתהליך האבולוציוני שבסופו נעשינו למה שאנחנו היום, בתוך כך הוא עונה על שלל שאלות, כגון: מדוע נשים חיות זמן רב יותר מגברים? למה הן נוטות יותר ללקות באלצהיימר? האם יש באמת דבר שנקרא 'מוח נקבה'? ולמה בכלל נשים צריכות לעבור את גיל המעבר?