דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

הגלויה האחרונה של רוסיטה ל'אמור - סיפורים קצרים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: מירן, ראובן

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: סיפורים
הוצאה: נהר ספרים.
שנת הוצאה: 2025
קריינות: שחרון אבי
אורך: 03:44 שעות / 157 עמודים

תקציר הספר:

קובץ סיפורים קצרים של ראובן מירן שנכתבו במהלך כעשרים השנים האחרונות בארץ ובמקומות שונים בעולם וטרם ראו אור. כתיבתו של מירן מאופיינת בלשון חסכונית ונקייה, אך עם זאת בעלת עוצמה רגשית. יש בה כעין קסם עטוף מסתורין. עיקרה לא בפואנטה או בגילוי מסעיר, אלא ביצירת אווירה חידתית, שבה נדמה כי יש היגיון, אך הוא נסתר מן העין. בולט העיסוק במסעות, הן ממשיים והן הזויים, שבסופם מתגלה עקרון הקיום הפרדוקסלי. בדידותו של היחיד מגולמת בהתכסותו בזהויות שאולות. לעתים קרובות הוא נדרש למפגש עם הזולת הזר, במה שהופך, בניגוד לצפוי, לשעת חסד. ברבות מהיצירות ניצבות דמויות שוליים אבודות, המופנות אל מגע כפוי עם דמויות המרכז. החיכוך הבלתי-נמנע בין אלה לאלה מוביל לסיטואציות שבהן נשמע קולם של המושתקים, ומתברר כי בפיהם דברים משמעותיים. יצירתו ממחישה את ראיית העיניים לצד ראיית הלב, כלומר את השילוב בין תיאור ריאליסטי מדויק להתבוננות אישית מהורהרת.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

במזל מאזניים

ספרו של השופט )בדימוס( פרופ' אמנון כרמי הוא מסמך ביוגרפי רב־פנים, ובו מגולל המחבר עשרות סיפורים אישיים שהתחוללו במהלך חייו. הסיפורים והאנקדוטות מאירים את הנעשה מאחורי הקלעים של היושב על כס השיפוט. הסיפורים מציפים את הדילמות הקשות שבהן השופט מתחבט וחושפים את התלבטויותיו לפני חריצת הדין: כיצד להתמודד עם טעות וכזב על דוכן העדים? מה חלקן של ד...

למידע נוסף

הבל הבלים - הרהורים בטלים של הולך בטל

"זאת לא חוכמה לא לעשות כלום כשאין לך מה לעשות; במקרה כזה כל בזבוז זמן הוא תעסוקה, ותעסוקה מעייפת מאוד. מבחינה זאת דומה הבטלנות למים – רק מים גנובים ימתקו." הרהורים על בטלה ועל אהבה, על ביישנות ועל גאווה, על מזג אוויר ועל דיכאון, על אכילה ושתייה, על הופעה בחברה ועל מהותה של הצלחה, ובקיצור – שלל הרהורים של הולך בטל. בשנינות ובהומור שכה מאפי...

למידע נוסף

מקומות הבריחה

"זה היה באחד־עשר במאי אלף תשע מאות ארבעים ושבע. הוא היה בן אחת־עשרה וחודשיים. הוא ברח מהבית, שברחוב אסומפסיון 18, ברובע השישה־עשר; הוא לבש ז׳קט מבד אפור עם שלושה כפתורים, מכנסיים קצרים בכחול צי, נעליים חומות, גרבי צמר כחולים. הוא נשא ילקוט דמוי עור שחור. כל הונו הסתכם בעשרים ושלושה פרנק ובתקווה אחת שתלה באוסף בולים קטן שאותו התכוון למכור ...

למידע נוסף