הנאום הריק

אדם אחד, גאון ספרותי בשם מריו לבררו, מתכנס עם עצמו כדי לבצע תרגילים גרפולוגיים. רצונו הוא לצאת מן הסטגנציה הקיומית שבה הוא שרוי. הוא חושב, וכך המליצו לו, שאם הוא יתמקד במטרה שרירותית – שיפור כתב היד שלו – הוא יקבל את חיוניותו בחזרה. אלא שבמהלך התרגילים הללו, הכתיבה והראש מוסטים אל חייו היום־יומיים של הסופר. ספרות מסוג אחר עולה בין חריצי הכתיבה. האותיות מרכיבות מילים, המילים נערמות למשפטים. אט אט, הנאום הריק משרטט אפיקה אישית, את דרמת הסובייקט המודרני, המשועמם, הלכוד בין קירות ואנשים, ומנסה לנבור בתוך תוכו בחיפוש אחר משמעות לחיים. ספר זה מיקם את מריו לבררו כאחד הסופרים הלטינו־אמריקנים החשובים בעשורים האחרונים של המאה העשרים. כנותו, פשטותו הרמאית, הפרוזה המתווכת את העצמי ומציגה אותו לראווה, האקזיסטנציאליסזם שבו, הפכו ספר זה לקריאה חובה בקרב קוראי ספרות בשפה הספרדית.