אגריפס ובניו - בין רומא לירושלים

אגריפס הילד הוברח בידי אימו מקיסריה לרומא, אחרי שסבו, הורדוס, רצח את אביו. הילד ומשפחתו נחתו בחצר הקיסר אוגוסטוס ואשתו ליוויה, שם למד הילד פרקים בהישרדות,אותם חלק עם חברו הקרוב, הקיסר לעתיד קלאודיוס. הנערים חישלו את אופיים, וסייעו זה לזה להיות, זה קיסר האימפריה הרומית, וזה מלך ביהודה וירושלים. בהמשך, הסתבכו היחסים. אגריפס השאפתן, מצא את מותו בהיפודרום קיסריה, לאחר שנחשד בידי נאמני הקיסר, כמי שמתכנן מרד באדוניו. כאן, החלה ההתדרדרות. ילדיו של אגריפס, אגריפס השני וברניקי, לא הצליחו להיכנס לנעליו של אביהם המת. הקיסר מינה נציבים רומיים ביהודה, שאכזריותם ושחיתותם הלכה וגדלה, וגרמה להופעת קנאים, ליסטים ורוצחים, שפעלו נגד שלטון רומא ושלטון שני האחים, שנאלצו לשתף פעולה עימו. הסוף היה צפוי לכל מי שעיניו בראשו. לצד הקנאים, צמחו "נביאים", והוזים, שטיפחו את ההתנגדות לרומא. קבוצות פליטים יהודים התארגנו למאבק מזויין בצבא הרומאי ונאמניו – המלך והמלכה. כת של "יהודים חדשים", שנקראו בהמשך נוצרים, הגבירו את הקיטוב, ופרצה מלחמת אחים של הכול בכול.