אמא, בת - ברית

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

אמא, בת - ברית הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: הברמן-גלס, תחיה

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,שואה
הוצאה: הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה: 2024
קריינות: ריפמן דינה
אורך: 04:53 שעות / 155 עמודים

תקציר הספר:

דו־שיח בין אם ובתה. האם שרדה כילדה בשואה, כנגד כל הסיכויים, ודבריה מובאים בספר בצורת עדות מטלטלת, עדות שניתנה עם תום המלחמה. עם השנים הייתה לאם שורדת עם סוד גדול. בתה, שכמהה לדעת את סודותיה, מתבוננת בבגרותה על האם, מתכתבת עם עדותה ומרגישה שיש לה ולאם ברית, ברית של סוד. העדות, הסוד, הטקסטים של האם והבת, שזורים אלה באלה בספר, כמו גם בחיים. האם נוכחת אך גם חסרה בחיי בתה... מהשואה במלחמת העולם השנייה ועד ה-7 באוקטובר 2024. תחיה הברמן-גלס היא הבת שניסתה כל ילדותה לגלות, להבין, לדעת. שאפה לתקשורת אחרת מעבר ל-"הכול בסדר". כחלק מדרכה המקצועית, הקימה לאורך השנים קבוצות רבות של אימהות ובנות-עשרה: "אימא-בת-ברית". במסגרתן ניסתה להדק את הקשר, את התקשורת, את השיח המקרב והמהותי בין הדורות.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף