דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

יובל - (הדרך של יובל ואמא ש'ך) הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: שפי, רועי מייקל

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: רומן
הוצאה: חלונות
שנת הוצאה: 2014
מהדורה: חמישית
קריינות: רוזנבלום ג'וני
אורך: 12:13 שעות / 351 עמודים

תקציר הספר:

התקציר שלי לספר הוא שהספר הזה מלא בצחוקים וסמים וסקס וניבולי פה, אז תפתחו עמוד רנדומלי ותראו אם אהבתם. יאללה, קדימה. אני אזרוק את העקרונות שלי לפח ואגיד שחלק מהחיים זה למצוא את עצמך, אבל עצמך מתחבא על איזה חוף בהודו, פותח בומים של בוקר. או אולי בבוליביה, מרביץ שורות מאיזה תחת עגול ושזוף. אולי בבית מאחורי השידה שהיית מורח עליה את הדברים שלך מהאף כשהיית קטן. הנקודה שלי היא, שכמו כולם, הדרך שלנו אלינו היא לא קלה, ואין בה ודאות, ואין בה בטחון. יש בה בורות, כשלונות, ועצב וכאב... ו..פאק עם התקציר הזה. בכל אופן, יש גם שמחה, וצחוקים וכיף. אבל למי אכפת מזה אחרי כל הדכאון שבא מקודם. ידעתי שאני לא צריך לרשום שום דבר. פאקינג עצות של עורכים ספרותיים, ´תרשום תקציר´ הם אומרים. אתם תקציר. תקציר זה קקה. אז פה מתחילה הדרך של יובל, שהיא כל כך דומה, וכל כך שונה מהדרך שלכם. ואתם מוזמנים להצטרף. כי היא דרך בת של זונה, וכל הזמן מוצאים בה שטרות של מאתיים וקליפרים. אל תתביישו. תכירו. יובל, אתם. אתם, יובל. עופו על זה.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

החוקים של הבנות

בשדה בוקר השמש לא שקעה כמעט אף פעם, וכולנו התרוצצנו יחפים ופרועים מהפנימייה לקבר, מהקבר לצוק, והנעורים בערו לנו על העור ורק רצינו להרגיש עוד ועוד מהדבר הזה שלא ידענו לקרוא לו בשם. לבנים של שדה בוקר היה עתיד בהיר, נהיר, מזהיר. בנים תמיד יודעים לאן הם הולכים. מישהו כבר צייר להם מפה והם רק צריכים לדעת לקרוא אותה. אבל אנחנו היינו בנות. פחדנו ...

למידע נוסף

ספר האשליות

פרופסור לספרות שאיבד את משפחתו בתאונת מטוס שוקע בדיכאון ומאבד עניין בחיים. קטע מסרט אילם שראה במקרה בטלוויזיה מצליח להצחיק אותו לרגע, והוא נדחף לחקור את יצירתו הראינועית של יוצר הסרט ולכתוב עליה ספר. לאחר פרסום ספרו, מגיע אליו יום אחד מכתב ובו המידע הבלתי סביר שהקומיקאי, שאיש לא ראה אותו מאז נעלם לפתע בשנת 1929, עודנו בחיים ורוצה לפגוש או...

למידע נוסף

רציתי צבעים בהירים

בעקבות תאונת דרכים קשה מאבדת אלה, צעירה בת עשרים ושש, את התחושה בפלג גופה התחתון ומאושפזת במחלקה ארבע, מחלקת נפגעי עמוד השדרה, בבית החולים השיקומי. כעת עליה ללמוד מחדש את נבכי גופה הרצוץ וגם את מערכות היחסים הישנות־חדשות עם סביבתה האוהבת. בעל כורחה הופכת אלה, בחורה אופטימית, תוססת ומינית, לאסירה במחלקה שקירותיה צבועים בצבע שמנת צהבהב, ורי...

למידע נוסף

האויב שלצדי

מיליה גוטשטיין הקדישה את חייה להבטחה שקולם של קורבנות השואה לא יושתק לעולם. זוהי משימה תובענית וקורעת לב, שגוזלת לעתים את זמנה וכוחותיה. אבל דווקא עכשיו, כשהיא מתכוננת להעביר הלאה את שרביט ההנצחה ולפנות זמן לבעלה, הכירורג הנודע, לילדיה ולנכדיה, מגיעה שיחת טלפון שמנפצת באחת את כל מה שדימתה לדעת על ההווה והעתיד שלה. בעודה שקועה במערבולת האי...

למידע נוסף