עוטה עור הנמר

"עוטה עור הנמר" אינו רק האפוס הלאומי של גיאורגיה, אלא גם נכס צאן ברזל של ספרות העולם. בלשון פיוטית מורכבת ורבת קסם מגולל בו המשורר שותא רוסתוילי, בן המאה ה-12, סיפור אהבה והרפתקאות, האוצר בחובו מסרים, מהפכניים לזמנם, בשבח חירות האדם, עצמאות המחשבה ואחוות העמים. מלך ערב, רוסטון, היה חשוך בנים. בתו היפהפייה טינטין, אהבה את שר הצבא אבתנדיל וזה השיב לה אהבה. יום אחד, בצאתם לציד, רואים המלך ושר צבאו אביר זר עוטה עור נמר, מתבודד על גדת הנהר. המלך שולח את עבדיו ללכוד אותו, אך האיש מגיב באלימות וחומק מהם. אבתנדיל יוצא לחפשו, ובתום שלוש שנים הוא מוצא את האביר טריאל. הלה מספר לו כי בהיותו שר הצי בממלכת הודו יצאה נפשו אל בת המלך נסטן-דרג'אן, שהשיבה לו אהבה, אך אביה הועיד אותה לאחר. בצר ליבו הוא רצח את הנסיך שנועד לאהובתו. בת המלך הוברחה לטירה מכושפת והאביר נטש את הממלכה. בעקבות הווידוי נקשרת נפשו של האביר טריאל בנפשו של שר צבא ערב אבתנדיל. בכוחות משותפים הם מוצאים את בת מלך הודו ומשחררים אותה מכלאה. אביה מתרצה, ולשמחת הכול האביר עוטה עור הנמר, נושא לאישה את אהובתו.