עלם

"עלם" מתאר קיץ אחד שלפני המלחמה בחייו של אורוויל פים בן החמש-עשרה, נער רגיש, מופנם ואומלל עד מאוד שנופש עם אביו ועם אחיו במלון כפרי באזור קנט, כאשר עיקר עיסוקו שיטוט והתבודדות באזורי הכפר ובקרבת המלון. אורוויל, בן דמותו של דנטון ולץ', בוחן בעוצמה פרוסטיאנית את חייו את עוצמת גיל ההתבגרות ואת החוויות שעיצבו אותו. דמותו של אורוויל פים - המציצן שמפיק עונג מהתבוננות דקדקנית באירועי היומיום, בקרובי משפחתו ובאורחי המלון, ומשרטט את מוזרויותיהם באותה נאמנות שבה הוא חושף את קיבעונותיו ומוזרויותיו שלו. "אני לא מבין איך לחיות, מה לעשות," אומר אורוויל – אשר, כנער שמפיק עליצות וסבל מייסורי גיל הנעורים ומנתח את שנות גיל העשרה בחריפות, הריהו קודמו הברור (והבריטי לעילא) של הולדן קולפילד, גיבור התפסן בשדה השיפון. דנטון ולץ' מעורר בקורא מודעות לקסם שנמצא מול עיניו - החוויות שהוא מתאר הן מהסוג השגרתי: טיול, שעת תה, צבעו של אפרסק בשל, טיפות הגשם על הנהר, ביקור בחנות עתיקות, איור על קופסת עוגיות, רכיבה על אופניים, דמעות בגיל ההתבגרות. ב־1945, כשיצא לאור, היה "עלם" רומן התבגרות שזכה להצלחה אך גם עורר מחלוקת בשל סגנונו הישיר.