הילד של לגיון הזרים

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

הילד של לגיון הזרים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: איני, לאה

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ספרות יפה מקורית,רומן
הוצאה: כתר
שנת הוצאה: 2023
קריינות: כספי אסנת
אורך: 11:45 שעות / 283 עמודים

תקציר הספר:

בדירה קטנה בתל אביב של תחילת שנות השישים גרים שלושה: אבא, אימא וילד. את הדלת הם לא פותחים סתם. תמיד יוכלו לבוא הנושים ולעקל את מה שעוד לא נלקח. הם זוכרים חיים אחרים. פעם היה להם הרבה יותר, גם תקוות וחלומות. אבל המפעל המשפחתי ספק־נשרף ספק־הוצת, ואותה אש ממשיכה לדלוק בחייהם. בין אלכסנדריה לתל אביב, בין בתי מידות, משרדי ממשלה, שיכון ומעברה, בין העיר והים, כשהקרובים הופכים זרים, והזרים אינם יודעים כיצד להתקרב - הרומן הרב־קולי הנפלא שלפנינו מחיה את קורותיה של משפחה שבורה. רק ילד קטן, עם ספר מתחת לחולצה, נדרש לאסוף ולחבר את הרסיסים. זהו סיפורו של הילד, לימים בעלה המנוח של הסופרת, ובכתיבתו היא מילאה אחר בקשתו.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

אורו הגנוז - עם יואל הופמן ובלעדיו

אני מאמין באמונה שלמה, שאחרי שחדל לזקק את זעקותיו למילים מכשפות, יואל הפך לקדוש. מיהו קדוש אם לא זה המורה את הדרך לחיי הנצח, זה המעביר בחשאי את הוראותיו איך למות. האיש שכל תזוזה עלתה לו במאמץ ידע בדיוק מה לארוז וממה צריך להיפטר, ואיך להתפוגג כמו חלום.

למידע נוסף

על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן

עמוס קינן:לוחם חירות, עיתונאי, סופר, מחזאי, פסל, צייר, פעיל שלום, שתיין. האישה שאיתו זה 45 שנים, חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ, נטלה על עצמה את המשימה המורכבת של כתיבת פרקים מחייו.

למידע נוסף

הרגלים מגונים

שרוע על הספה האפורה בסלון, מכוסה בשמיכה האפורה, ספון בבית עם אשתו ושלושת ילדיו ומנותק מכל השאר, בתוך רדיוס התנועה של 100 מטר שכופות מגבלות הקורונה, מפשפש גיל ריבה בארכיון חייו, מנסה בגעגוע להחיות את הצבעוניות שאפיינה אותם פעם. ככל שהוא צולל בעקבות הזיכרון, קורסים הפערים שבין המציאות והדמיון, בין חיי הזוהר הנוצצים של אז לאפרוריות התקופה, ב...

למידע נוסף

אמריקה - ספר עם גלים

סבלתי ממחסום כתיבה במשך שלושים שנה. כדי להתגבר עליו קניתי מחברת כחולה ועט רך במיוחד. נסיעה בת שלושה שבועות למנהטן – הפוגה אקראית מחיי השגרה – סיפקה לי תירוץ לתעד את מה שראיתי בצורת כרוניקה. במקרה, הנסיעה קרתה ברגע מוזר בתולדותנו: הימים האחרונים לחיינו כאנשים נטולי טביעת אצבע דיגיטלית, הזמן שקדם למהפכת המדיות והטכנולוגיות שבתוכן אנו כלואים...

למידע נוסף