באור ובסתר - סיפורו של זאב ז'בוטינסקי

הילד זאב ז'בוטינסקי היה שובב גדול. הוא גדל באודסה ולא אהב את בית הספר, אבל נמשך לשירה, לספרות ולשפות, הרבה לקרוא וחלם להיות עיתונאי. בגיל חמש־עשרה כבר עסק בתרגום שירה, את מאמרו הראשון פרסם כשהיה בן שבע־עשרה, ושנה אחר כך עבר לשווייץ ככתב חוץ ולמד משפטים. כמה שנים אחר כך, כשנשלח ז'בוטינסקי בן העשרים ושלוש לחלק לנפגעי פרעות קישינב תרומות שנאספו למענם, עורר בו המפגש איתם סערת רגשות ודחף אותו להצטרף לפעילות הציונית. הצעיר נעשה מעורב פוליטית יותר ויותר: הוא השתתף בקונגרסים ציוניים, נפגש עם אישים, פעל להקמת הגדודים העבריים בצבא הבריטי וארגן כוח הגנה כנגד פרעות הערבים בארץ ישראל. במשך כל חייו דבק ז'בוטינסקי באמונתו שהעם היהודי יכול וצריך להגן על עצמו, ללא פשרות, גם אם לשם כך יהיה עליו לנקוט צעדים קיצוניים. גישתו זו והכריזמה הרבה שבורך בה הפכו אותו למנהיג נערץ ובה בעת לדמות שנויה במחלוקת.