טבילת אש - קרב גבעת התחמושת מעיניו של לוחם פשוט

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

טבילת אש - קרב גבעת התחמושת מעיניו של לוחם פשוט הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: חץ, יקי

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,מלחמות וקרבות
הוצאה: חי בספר
שנת הוצאה: 2022
קריינות: בועז אמיר
אורך: 02:19 שעות / 115 עמודים

תקציר הספר:

חצי מאה עברה, יותר מעשרים אלף ימים שבאו והלכו, אבל אותו ליל קיץ בירושלים ב־6 ביוני 1967 מעולם לא נגמר עבורי. אני רואה אותו בחלומות, אני חי אותו בזיכרונות, חוזר שוב ושוב לאותן שעות ארוכות בגבעת התחמושת ומספר את הסיפור. אני זוכר כל פרט קטן, מפחית התפוחים המשומרים ועד לקליעים שזמזמו ליד האוזן שלי. מהיהודי הזקן שבירך את המחלקה בזמן שצעדנו ברחוב החשוך ועד לחייל הירדני שצלל לאחר שיריתי בו את הכדור הראשון שלי במלחמה. ובכל זאת, לאורך כל השנים בכל פעם שאני מספר את הסיפור הוא משתנה קצת, וגם אני. הספר הזה הוא ניסיון לאסוף שוב את הזיכרונות והמחשבות, את התובנות ואת המסקנות, ולנסח מחדש את הסיפור שלי – חייל פשוט שמצא עצמו שותף לאירוע שנרשם לנצח בזיכרון הלאומי ובדפי ההיסטוריה. הספר 'טבילת אש' הוא הזמנה פתוחה לחזור איתי אל המחילות והבונקרים, אל הדילמות הקשות, אל הדם, האובדן והניצחון.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

בדרך הביתה

בדרך הביתה הוא ספר ששותפים לו קולות רבים: כולם דמויות החיות בתוך רותם אביה, שמגוללת את סיפור חייהם, סיפור חייה, במקום בו "אני לא תמיד נשאר אני"; במקום בו ה"אני" הוא מרובה ומפוצל. רותם אביה כותבת: "כשאתה פליט ואין לך עוגן להיאחז בו, הכי טוב להישען על הרוח. אני פליטה. אני נשענת על הרוח ונותנת לה לשאת אותי. אני רוצה הביתה. לומדת עם כל חוויה ...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף