דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

הגשר הנסתר הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: אורינגר, ג'ולי

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: רומן היסטורי,שואה
הוצאה: כנרת, זמורה־ביתן
שנת הוצאה: 2011
תרגום: מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי.
קריינות: ארב אורנה
אורך: 28:22 שעות / 704 עמודים

תקציר הספר:

פריז, 1937. אנדרש לוי, תלמיד ארכיטקטורה יהודי, מגיע מבודפשט ובידיו מלגה, מזוודה אחת ומכתב מסתורי שאותו הבטיח למסור לק' מורגנשטרן. בעקבות שליחות זו הוא נקלע למערכת יחסים סבוכה ומתגלה לו סוד משפחתי שישנה את מהלך חייו. אלא שאז, בעוד אחיו הבכור מתחיל ללמוד רפואה במודנה ואחיהם הצעיר פונה לחיי במה, הטרגדיה המתחוללת באירופה משלחת כל אחד מהם אל גורל מתעתע ומבעית. מהעיירה הקטנה בהונגריה ועד לבתי האופרה המפוארים בבודפשט ובפריז, מהבדידות והקור ועד לקשר עמוק ואיתן, הגשר הנסתר מספר על אהבה שעמדה במבחן אסון, על אחים שאין להתיר את הקשרים ביניהם, על משפחה שמתפוררת ומשתקמת בשעתה האפלה ביותר של ההיסטוריה, ועל כוחה ההרסני של האמנות בעת מלחמה.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

החיים בקבר - ספר המלחמה

סמל קוסטולאס התנדב ליחידת הצבא היווני הנלחמת לצד הצרפתים והאנגלים נגד הבוגלרים והגרמנים במלחמת העולם הראשונה, ונשרף באש להביור בהתקפה על חפרות האויב. בתיבת הברזל שהיתה בין חפציו נמצאו הרשימות שכתב לאהובתו שבאי לסבוס על הקורות אותו ואת יחידתו במלחמה. כך העמיד הסופר היווני הנודע, שהוא עצמו שירת במלחמות וחזה את מוראותיהן מבשרו, ספר אנטי מלחמ...

למידע נוסף

אנטוניה שלי

מלחמת הקיום הקשה של מתיישבים חלוצים, יוצאי ארצות שונות, במדינת נברסקה, היא הרקע לרומן מרגש זה, המתאר את דרכן של שלוש צעירות מבנות המקום, שבונות להן את חייהן העצמאיים מתוך מאבק עם התנאים והמוסכמות שגדלו בתוכם.

למידע נוסף

מכתב של אלמונית

כששב הסופר הנודע ר’ לווינה מטיול מרענן בן שלושה ימים אל ההרים, מגיש לו המשרת כמה מכתבים שהתקבלו בהיעדרו. אחד מהם נראה ארוך במיוחד: שני תריסר עמודים ללא נמען, שנכתבו בחופזה בכתב יד בלתי מוכר. וברגע שנתחיל גם אנחנו לקרוא בו, נבין מיד כי אנו ניצבים בפני סיפור חיים מטלטל, תולדות חיים של נפש אלמונית, וידוי על סודותיה של אישה שאהבה נכזבת הכתיבה...

למידע נוסף

הייתי החוב

אבא הצביע על אמא ששכבה על המזרן כבכל בוקר, רק שהפעם גופה היה מכוסה בסדין לבן מכף רגל ועד ראש. ואז הוא אמר בקול רך ובלי שום הכנה את המשפט המצמרר שאשא עד יומי האחרון: "אמא שלך מתה." מבלי לבחון את תגובתי הוא הצביע לעבר פינת החדר ואמר: "אבל לא תהיי לבד. עכשיו זאת אמא שלך." הבטתי לעבר ילדה כבת שתים-עשרה שעמדה שם, לבושה בשמלה בצבע אפור כהה שהשת...

למידע נוסף