לא עוצר בעלייה - מהרי כורדיסטן להרי ירושלים

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

לא עוצר בעלייה - מהרי כורדיסטן להרי ירושלים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: גמליאלי, שאבי

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה
הוצאה: סטימצקי
שנת הוצאה: 2021
קריינות: בועז אמיר
אורך: 08:11 שעות / 239 עמודים

תקציר הספר:

"לא עוצר בעלייה – מהרי כורדיסטן להרי ירושלים", הוא סיפור חייו של שאבי גמליאלי, מהרי כורדיסטאן שבצפון עיראק עד מושב עמינדב שבהרי ירושלים. מסעו המרתק אל הישראליות של אדם ששום מכשול לא עצר אותו. ”סיפור-חיים מרתק הממזג את האישי בלאומי – מפעל חיי אדם אחד ודור שלם. בעשר אצבעות, בליבו החם והרחב ובמחשבה מקורית שבכוחה פועלים אלה שלא למדו מעולם בצורה מסודרת, ומחשבתם לא התקבעה בדפוסים מוכנים, שאבי נאבק וחותר לחיי חזון, אמונה והגשמה – סמל ומופת לעוצמתה של המהפכה הציונות. סיפורו גדוש אהבת אדם באשר הוא, ותחושת סיפוק של אדם השלם עם סיכום חייו".


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף