עוד אני פוסע - סיפור חיי

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

עוד אני פוסע - סיפור חיי הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: גאון, יהורם

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,מוסיקה
הוצאה: ידיעות אחרונות, ספרי חמד
שנת הוצאה: 2017
קריינות: גאון יהורם
אורך: 21:49 שעות / 406 עמודים

תקציר הספר:

ברגע שבו עלה לראשונה על הבמה בגיל שבע, בתפקיד הכוהן הגדול בהצגת בית הספר היסודי, חש יהורם גאון בהתרגשות החריפה ובעונג המתלווים לחיי הבמה והבין שמצא את ייעודו. מאז ועד היום, במשך חמישה עשורים, הוא לא מפסיק לשיר, לשחק להצחיק ולהקסים. חייו ופועלו של גאון שזורים בקורות המדינה לבלי הפרד. הוא נולד לתוך ימי המנדט הבריטי, גדל עם הקמת המדינה וליווה באמנותו את כל המלחמות, הניצחונות והשגרה המבורכת. באוטוביוגרפיה שכתב הוא מפליא לתאר בשפתו העשירה והכנה את תחנות חייו. החל מילדותו בירושלים, עבור בלהקת הנח"ל, שלישיית גשר הירקון, סרטי הקולנוע "קזבלן" ו"מבצע יהונתן" והסדרה "קרובים קרובים", וכלה בשלל מופעים שנהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. גאון מספר שהיה בר-מזל, שכן מעולם לא נדרש לחפש אחר אורות הבמה. תמיד קראו לו, והוא בסך הכול נענה לבקשות ולרצונו של הקהל. לשמחתנו הוא השכיל להתמסר לגורל שהועיד לו כישרונו העצום ואנו זכינו באמן מחונן וברוך כישרונות.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף