מיסות שחורות. לורד ליליאן

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

מיסות שחורות. לורד ליליאן הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: ד'דלסוורד-פרסן, ז'אק

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,ספרות יפה מתורגמת,רומן היסטורי
הוצאה: אפרסמון
שנת הוצאה: 2022
תרגום: מצרפתית: הוד הלוי.
קריינות: פרויד תלמה
אורך: 07:29 שעות / 232 עמודים

תקציר הספר:

רומן חניכה או רומן מפתח? אוטוביוגרפיה בדיונית, דקדנטית ופרועה או כתב האשמה נגד מוסרנות החברה וצביעותה? מיסות שחורות. לורד ליליאן עוקב אחר קורות חייו של לורד רנולד ליליאן, נער סקוטי בודד ממוצא אריסטוקרטי שנחנך לחיי הוללות ברחבי אירופה על ידי הסופר והמחזאי המפורסם הרולד סקיילד. במהלך מסעותיו בין ונציה, נאפולי, סיציליה ואיי יוון, מדלג ליליאן הצעיר במיומנות מופלאה בין החברה הגבוהה לנמוכה, בין הסלונים האליטיסטים למועדונים ומקומות המפגש בפריז של מטה. הוא נע בין חיפוש נואש אחר אהבת אמת ליצריות חסרת גבולות, בין ניסיון להשתלב בחברה, לדחייתה מכל וכול. מיסות שחורות. לורד ליליאן הוא עיבוד ספרותי, הממזג בין מציאות לבדיה, לאורח חייו יוצא הדופן של ז׳אק ד׳דלסוורד-פרסן – ילד שמנת, טיפוס אקסצנטרי, דנדי צרפתי, עבריין מורשע – שמעצרו ומשפטו בגיל עשרים ושלוש עוררו שערורייה גדולה בעיתוני התקופה בצרפת. הסקנדל פילג את הסלונים הספרותיים בפריז לשני מחנות, ובסיומו פרסן גלה מרצונו לאי קפרי עד מותו בטרם עת. לאורך הספר עוסק פרסן ביחס החברה להומוסקסואליות, ומבקר בחריפות את הצדקנות והצביעות החברתית והמוסר הכפול, הן מצד הרשויות והן בתוך הקהילה ההומוסקסואלית עצמה.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף