ולנטיין

פברואר 1976. העיירה אודסה שבטקסס ניצבת על סיפו של שגשוג מהיר שמקורו בקידוחי הנפט. הגברים מצפים בקוצר רוח לפריחה הכלכלית, אבל הנשים, שמכירות מקרוב את האלימות הבלתי נמנעת המתלווה אליה, מפחדות. למחרת יום ולנטיין, בשעת בוקר מוקדמת, מופיעה גלוריה רמירס בת הארבע-עשרה על מרפסת בית החווה של מרי רוז וייטהד. היא חבולה, בקושי חיה, אחרי שהותקפה באכזריות בשדה נפט סמוך. משפט השדה מתחיל להתנהל בכנסיות ובברים, וכשהצדק חמקמק כל כך, להכרעה עלולות להיות השלכות הרסניות. ולנטיין הוא סיפור שמעמיק אל תהומות האופל והפחד. הוא עוסק בנקודות המפגש בין אלימות, גזע, מעמד ודת, אבל גם משאיר פתח ליופי ולתקווה. הוא מסופר מפי שורת דמויות בלתי נשכחות, שנחקקות עמוק בליבם של הקוראים. הרומן הנוקב, האמיץ והעדין הזה שופך אור על פגיעותן ועל עוצמתן של נשים, ומזכיר לנו שהסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו הם שמחזיקים אותנו בחיים.