מי את בכלל

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

מי את בכלל הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: נובק, יולי

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,מסעות וטיולים,עיון
הוצאה: עליית הגג, משכל
שנת הוצאה: 2022
קריינות: ניב ברק יפעת
אורך: 08:46 שעות / 304 עמודים

תקציר הספר:

בקיץ 2017, לאחר חמש שנים סוערות, סיימה יולי נובק את תפקידה כמנכ"לית אירגון שוברים שתיקה ויצאה אל העולם, אל הטבע, אל מקומות אחרים, אל העבר הקרוב והרחוק, אל עומקי הנפש – כדי לנסות למצוא דרך חזרה אל מקום שהיה פעם בית. זהו סיפור מסע, מניפסט פוליטי, ממואר, ספר מתח, סיפור אהבה, עדות אישית וכתב אישום – כל אלה ואף אחד מהם. זהו אוסף של תשובות לשאלות שמפחיד לשאול ושל שאלות שאין עדיין דרך לענות עליהן. בעיקר, זוהי הזמנה: להצטרף למסע שעובר בקצות הנפש ומתעקש לנוע אל מעבר למובן מאליו, מעבר לידיעה הנחרצת על מי שחשבנו שאנחנו. שמתעקש להפנות את המבט אל מה שנמצא מעבר לעיוורון ולשתיקה.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף