חג המכשפה

בירח הדבש אמרה תמנע שהיא לא רוצה לחזור משם לעולם. בעלה קרע את כרטיסי הטיסה לארץ והם נשארו באיטליה. אין להם כסף ולה אין עבודה. תמנע מתחננת לפני המורה של בנה שישאיר אותו בבית הספר למרות שלא שילמו לו, עובדת בעבודות מזדמנות, מודדת את הזמן לפי לוח השנה שחולק חינם, אבל במרבית הימים היא מתבוננת בצמרות העצים שמעבר לחומה. כשאציל איטלקי עובר לגור באחוזה הסמוכה נדמה לרגע שהחיים משתנים. הרי הם כותבים יחד משאלות על פנסי נייר שפורחים לשמיים. "חג המכשפה" פועל על קוראיו בעוצמה של אגרוף. עינת בדי מתארת דינמיקה של חיי נישואין ושל חיי נפש, הישרדות כלכלית וניסיונות היחלצות מבוץ טובעני. בכישרון ספרותי ניכר היא בונה דרמה לא־פסיכולוגית שבה הפנים והחוץ מיטשטשים והנפש היא זירת קרב. אפשר לומר שזה סיפור אהבה, אבל באותה מידה זה סיפור לא־אהבה. סיפור על שחרור, על ניצול, על עוני, על חיים חדשים.