צ'אדור נוטף מי גשם

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

צ'אדור נוטף מי גשם הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: ריטה

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,סיפורים
הוצאה: מודן
שנת הוצאה: 2021
קריינות: ניב ברק יפעת
אורך: 03:06 שעות / 146 עמודים / 1 כרכים לברייל

תקציר הספר:

הסיפורים היפהפיים של ריטה הם סיפורי משפחה נודדים. בין טהראן של עידן שחלף, על שכונותיה ופרווריה, לישראל של שנות השבעים, ארץ העולים והמהגרים. שמועות חמקמקות, התלחשויות בסתר וחלומות שהמציאו את עצמם מוצאים את מקומם בסיפורים. בכולם תוססים חיים של אהבה וקושי, פגיעות אנושות, חסד וצחוק. ריטה מכירה את גיבוריה לפרטי פרטים. דודה גולנאר, המלאך המושיע; נאהיד בת החמש–עשרה, שצחוקה מבעבע כמו חופש; אבא, אימא, האחיות וריטה עצמה; שדי הבית הנוראים והרוכלים שחטפו אותה ברחוב; המהפכנות הציונית של אבא, המחלה, אהבתו לשש–בש ולשירה פרסית; דיירי הבלוק ברחוב ביאליק ברמת השרון; שלוש החברות הטובות, עם חלומות הזוהר והחזרות לפני עצי הפרדס; ומה זה בשבילה, בשביל ריטה, לשיר. בקול ספרותי רב–הבעה והומור היא פורשת עלילות בתשוקה, מתבוננת בהן כמו מבעד לעינית קלידוסקופ וממשיכה לגלות בהן עוד.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף