מקום

ביולי 1942, באמסטרדם הנתונה תחת כיבוש גרמני, כותב הינריך מנדלסון ביומנו: ״דחסתי מעט חפצים בתיק ונכנסתי למסתור... המסתור הינו חדרון שנבנה עבורי במשרדו של הדוד תיאו... מארטי הסבירה לי מה מותר ומה אסור... העוצר עמד להיכנס ומארטי נאלצה ללכת. התיישבתי לשולחן וניסיתי לכתוב משהו..." במשך חודשים ארוכים מתעד הינריך את זמנו האוזל, מתרגם את ״התופת״, יצירתו הגדולה של דנטה, אט־אט מאבד אחיזה במציאות ובחיים, בעוד מארטי דה־יונג, אהובתו ההולנדית, מביאה לו אוכל, אור ותקווה; לא הרחק מהם זיגי פפרמן, פליט בן גילם מגרמניה, חומק ממקום מסתור אחד למשנהו, נמלט מרודפיו, נלחם על חירותו. בראשית אביב 1943 הינריך נאסר, מארטי יוצאת למסע נואש, חסר סיכוי, להצילו מהגורל המצפה לו, וזיגי, שנכלא ב״תיאטרון היהודי״, מקום הריכוז והשילוח הנורא שהקימו הגרמנים בלב אמסטרדם, עושה הכול, גם במחיר סיכון חייו, כדי להימלט שוב. "מקום" הוא רומן רחב יריעה על אהבה גדולה ובלתי מתפשרת, על עיר שהפכה לתופת עלי אדמות, ועל שלושה אנשים צעירים שגורלותיהם נקשרו בלי ידיעתם, ובמהלך סוף שבוע אחד ישתנו חייהם לנצח.